בעוד יומיים אני עוזב שלום
בית- חדש
עתיד קרוב
שקט- יתחלף ברעשייך שלך
ואני
הוויה מוצפת אור
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שנהטובה לסוזנה קייסון [ליצירה]
- [ליצירה] היוצר כותב מה שהוא מרגיש כך, ששירה, ובמיוחד שירה היא הדבר הכי סובייקטיבי שיש אלא אם כן את כותבת על מדד המניות בבורסה. הדברים היחידים שצריכים להיות מדוייקים בשירה הם ניקוד וציון עובדות אובייקיטיביות (למשל, ציטוטים וכו') [ליצירה]
- [ליצירה] ועדיף של splendid . איזה כיף שאת כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] "אשה אשה אשה, האדם בפינה לא יודע למה, מה היא מרגישה...." [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על המחמאות אבל למה לא שכולם יראו? [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, היה הארותיי: באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול? התיישבתי מול הפקיד במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר "הריני לדווח", אמרתי "עוברים עליי תשעה חודשים כמו, * חתך מיותר. למה כאן? כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון). בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת בלי הצמדת אזני לבטנה בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - " הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר. סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה. המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה) הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.." פניו, לעזאזל, נותרו קפואים. "ופשוטים ופשוטים הדברים אבל אלוהים - - לא לי פתרונים." בלחש הוספתי "לי, הצהרה ותשעה חודשים." חתמתי על הטופס ביד רועדת *- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית? ... יצאתי להמשיך בספירת הימים. הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..). מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן? שי. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה רבה יותר טוב. יפה [ליצירה]
- [ליצירה] "ומה אמרת כאן בעצם כלום וזה כל העניין". עמדה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב. יש בו המון. אבל היית מוותר על השורה הראשונה. זה מובן מההמשך. [ליצירה]
תגובות