תודה. בהתחלה השיר זרם תחת ידי, אך לא התחברתי לאף מילה. החלטתי להוסיף את הכותרת [שנות אלפיים] והיא שינתה את פני התמונה. פשוט לא יכולתי להשלים עם זה שהיאוש הוא חלק ממני, אז השלכתי אותו על התקווה בשנות האלפיים.
[ליצירה]
תודה. בהתחלה השיר זרם תחת ידי, אך לא התחברתי לאף מילה. החלטתי להוסיף את הכותרת [שנות אלפיים] והיא שינתה את פני התמונה. פשוט לא יכולתי להשלים עם זה שהיאוש הוא חלק ממני, אז השלכתי אותו על התקווה בשנות האלפיים.
[ליצירה]
יאצק,
להגיד את האמת בצורה כה אמצעית זה כישרון וישרות... שכוייח
קארל מרקס טען שהא-לוהים הוא אופיום להמונים, ובשירך אני רואה תגובה ניצחת לו. לא-לוהים, שהוא נשגב, אינסופי ועליון הוא קרא אופיום. אם כך מעדיפה אני את האופיום ולא את האלילות בדמות הון וכסף [שאגב מרקס, תרם נכבדות בהפיכתו לאמצעי כה מרכזי בתפיסת באדם].
[ליצירה]
לוגן, לגביך די לי בכך שאתה מתייחס לשיר. לגבי א-לוקים, אני מקווה שאוזנו לא אטומה, אחרת הבקשות שלי הן ממש מיטרד עבורו. [חשבון פשוט: 16 שנים של בקשות יומיומיות]
תגובות