ושוב סיפור
של הווה
מתנפץ ונהיה
לעָבָר
נשבר
נגמר
מסתכל במראה
ואומר:
שתהיי כמוני –
גבות,
אף,
פה,
לסת
שתהיי בגילי המדויק
בגובה העיניים שלי
שתחשבי כמוני –
אותו פתק בתוך הקופסה
אותה כוונה בתוך התפילה
אותם חברים
אותו הכפר
מראה שבורה
אגרוף שותת דם
לב הולם
שיר גרוע
יאיר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טוב נו, כיוון שאני אחראי במידת מה לשרשור הפרשנות שנוצר פה, בעקבות שאלותיי, שלטעמן של יהודית בת עמי ונגה נגה בוודאי תחשבנה למעיקות, אני רואה צורך לגלות דעה. ניסיון להבין - זה לא יומרני; הקביעה כי הבנתי - היא היומרנית. לכן תמיד כשאני מגיב אני שואל, או מנסח בצורה עדינה, כמו כאן למעלה: "מעלה בי אסוציאציה חופשית..." רק על עולם האסוציאציות שלי לספר ידעתי, ואינני דוחס את מילותיי למוחה של היוצרת. אני מסכים חלקית עם נגה נגה, שדיברה על אווירה, מבנה, מצלול - אך בוודאי את יודעת שלא כולם יודעים לשים לב למבנה, ולא כולם מכירים בכלל את המונח "מצלול". יוצא, לפיכך, שאם אני מבין אותך נכון, גם את מסכימה שייתכן לעתים תחכום "חיובי" שיוביל להבנה יותר עשירה של הטקסט. לדעתי, השאלות שהבעתי בהתחלה - או סוג כזה של שאלות - הן חשובות, לפי שהן נותנות קרדיט למשוררת והעמדה שבבסיסן היא שהיא חצבה את מילותיה בסלע - לא סתם (סליחה על הבוטות) קשקשה מלים מרגשות כדי לגרום לקורא להזיל דמעה ולשלוח כתגובה אייקון מעפן של חיוך... אני מאוד מקווה ששירים שלי נקראים גם בזכוכית מגדלת. אסיים בטון פייסני עם תגובותיהן של יהודית ונגה נגה - כמובן שיש גם רובד של הנאה שבשאיפה ובהרחה של שיר, והוא רלוונטי באותה מידה גם לקוראים המחמירים, שמרוויחים משני העולמות, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וויייי דקות שלמות הייתי בשוק והלב עמד במקום. הסיפור חזק וכואב מאין כמוהו. אחחחח... למחוק מהפלאפון, למחוק ממקומות אחרים... מכיר את זה. רק מהראש אי אפשר, פשוט לא מצליחים, למחוק. עצוב. בכל זאת, איכשהו לקום ולחיות. איכשהו. [ליצירה]
- [ליצירה] לחתלתול ולשאר הגולשים: במבי שלג מפרסמת באתר nrg מאמרים, ומאמרה האחרון השאיל את כותרתו לכיתוב שביצירה. אני מעריך שאחרי קריאת מאמר זה (לפחות) אפשר יהיה להבין את היצירה. הכתובת: http://www.nrg.co.il/online/11/ART/888/680.html ויש שם קישוריות למאמרים האחרים. מכל מקום, אני לא מודיע פה על הזדהות עם אחד הצדדים בוויכוח הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה קטע ממי... [ליצירה]
- [ליצירה] וואלק אתה... ויש לי גם הצעה לסוף: ג. אמרה הריבה: "יפה אתה וחתיך, ובוודאי שגורים על לשונך כל מימרות חז"ל מימי אביי ועד הרב עובדיה, הליכותיך נעימים ולשונך צחה. ואולם מתלבטת אנוכי, שאילו ביקשת ידי בשבוע שעבר הייתי נענית בנפש חפצה ובאהבה גלויה; אך פניתי ב"דוסידייט" ליעקב מגבעתיים שפרופילו כצפיחית בדבש, ומראהו כישי לפידות בכובע מצחיה, והעלם טרם ענה, ותוהה אנוכי אם מקובל שאחסה בצילך ואפטרנו ב'סוֹרי, יוּ וור לֵייט'?" טרם כילתה הריבה את דבריה, נזכר שרוליק כי אף הוא השאיר אצל אחת הנערות הודעה ב"דוסידייט" לפני כמחצית השנה, ולא עלה בידו לזכור מה היה לה. נמנו וגמרו, שילכו איש לביתו ואשה לספרייתה, ולא יזוזו ממחשביהם עד שיבוא אליהו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יעזור. אלא אם כן נהגה את המלה נחת במלרע צרפתי. לא משנה. ברוך הבא. [ליצירה]
- [ליצירה] לתמי הקלגסים במדים שחורים אלו היס"מניקים שבאו במדים שחורים והיכו ללא רחמים. [ליצירה]
- [ליצירה] המשותף למלים שהמגיבה הנכבדה העירה עליהם שלא ניקדתי, הוא הימצאות סימן הניקוד צירי. בוודאי יתפלאו הקוראים, שהרי כן ניקדתי! ידוע שרבים מן המחשבים מפספסים משום מה את הסימן הזה. אני מרשה לעצמי להניח שזו הסיבה לתלונותיה. לגבי "בחלוני" - אני נשען על צורה קדומה. "עכשו" - זה הכתיב המנוקד התקני. כמו שהחודש הקרוב הוא "כסלו" מנוקד ו"כסליו" ללא ניקוד. עניין של ו' עיצורית בסוף תבה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! שיר מדהים. אם אכניס את כל מה שאני אוהב אצלך לאהודות שלי יהיה שם פקק... התלבטות... התחבטות... יאללה, נכניס [ליצירה]
- [ליצירה] יופי!!!!!!!!!!!! וקראתי... [ליצירה]
תגובות