תודיעו לי כשצריך משהו' הוא אמר וקפץ'

לפני כמה דקות הוא דרש וחיפש בינינו עוד אדם אחד, אחד, שאולי עוד רוצה משהו, הכי קטן, רק שירצה. ועכשיו הוא כבר בדרך למטה והאוויר חובט בגופו. אומרים דרך ארוכה עד למטה, יש'ך כמה דקות באוויר. אולי עד שיתרסק למטה מישהוא יזכר שהוא רוצה משהו, הכי קטן, רק שירצה. כששאל אמרנו לו שלא, שהכול בסדר, שטוב, שלא ידאג, באמת הכול בסדר. אבל הוא המשיך לנדנד. עד שקלט שזה לא יעזור. 'אני מיותר עכשיו' הוא אמר. אחרי שתי דקות כבר היה בדרך למטה, מחכה שנודיע לו אם צריך משהו. אבל אין צורך, באמת שלא

הוא היה מין אישיות כזאת שחיה מרצונות, יש שסגדו לו, יש שפחדו, יש שאהבו, עד כלות. אבל עכשיו הוא חיכה שאי שם מישהוא ירצה, בלי זה אין בו רוח חיים. אבל נדמה שהוא מיותר עכשיו.                                       עוד שלושים ושש שניות הוא יתרסק על סלעים חדים שם למטה, הצדיקים שלו מתחסרים עכשיו עם כל שניה שעוברת, כבר אין הרבה סיכוי שמישהוא יקרא לפתע 'אני רוצה '                        משהו, אפילו הכי קטן, רק שירצה                         .