חֶרֶט אֱנוֹש בא עלייך,
אדמתי,
כשנמנמת בין חרמון ללבנון,
ודם בנייך דמם
בחקיקות האבן.
אמרת:
אחבש לסלעיי
בפרחי צהוב ועפר
של אמצע הקיץ,
ואקים להם קריה נאמנה
בגל גלול של תריסר.
בצפיפות גלייך,
משברייך,
עלו רקפות לבקניות
מזרעי השיער שגנזת
בשתי וערב.
לא ידעת?
צורים אינם משקרים;
חרט אנוש (וחטאיו)
מחטאים רק
בְּטִילִים.
-------------------------------------------------------------------------------
י"ח בתמוז התשס"ו. עקב מלחמות התקופה. שנזכה לבשורות טובות ולפדיון השבויים במהרה.
תגובות