צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
אביבסתיו
משורר היסטוריה אתה.
בקשה לי אליך אם יסתדר לך.
ספרו לי שיש בית כנסת בשם בית כנסת אברהמוף והוא נמצא בשכונת הבוכרים.
מעניין אותי אם יש שם לוח ואם שם סבי, שהיה קרוי יעקב אברהמוף (ואשתו שרה לבית דוד) מצוי שם. לא ידעתי שיש אברהמופים בארץ עד כדי כך שקרוי בית כנסת על שמם. ספרו לי שראו את בית הכנסת הנ"ל באינטרנט.
זה לא דחוף, וזה מעניין. מדהים איך ההיסטוריה של משפחה נשארת במחזור התפילות, שם רשומים תאריכים ושמות, ולפעמים על לוחות בבתי כנסת, וגם להבדיל, בבתי קברות.
בכלל, בתי כנסת, לאדם שאינו משתמש בהם כמוני, לא אומרם הרבה. נהגתי לקרוא ספרים מתורגמים וגם רואה טלוויזיה ונדמה לי שראיתי יותר על רוח האדם, מצוקותיו ופניותיו אל אלקים דרך כנסיות של נוצרים, שאני מניחה שאדם בא לשם, יושב על כיסא ומתפלל ללא משהו מובנה כמו ביהדות. אין לי מושג אם יהודים מתפללים באופן פרטי ואישי בבית כנסת. הם עושים זאת על קברות צדיקים ובכותל המערבי בתעשיות פרטיות ואישיות.
טוב
באמת הגזמתי והשתפכתי
פעם ניפגש
ליאורה
[ליצירה]
אנשים לא יודעים, אבל שקיות ניילון למשל, כשהן צפות בים, נראות לצבי הים (אלה שעדיין קיימים בעולם) כמדוזות, מעדן. ואז הצבים בולעים את השקיות ואז הם מתים. fact.
אני פשוט משתדלת להשתמש במתינות בשקיות, עד כמה שזה ניתן, אפילו "למחזר" אולם לדעתי צריך לשים פחי זבל מיוחדים לדברים הללו. הייתי יכולה לכתוב על כך הרבה מאוד.
[ליצירה]
כשתהחלתי לקרוא את זה הרהרתי ביני לביני שהיא כותבת יפה גם כשכותבת על דברים מציאותיים. ובהדרגה התחיל החומר "לנזול" והופיעה אותה דמות וחשבתי לי שגם כאן יש מספר מישורי מציאות אחד על רעהו ולבסוף, כשרחצה ידיים, הבנתי שהייתה בבית קברות.
תגובות