צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
התקשתי להבין את כל מה שאתה כותב כי איני מלומדת בכגון אלה. ואולם בקשר לקב"ה ולחילוניות: לפעמים אני רואה שומרי מצוות (לבושי השחור וכובעיהפרווה למשל) אם יחלפו ברחוב לידי והם מסבים את ראשם. ואני חושבת: איזה מין מאבק זה ביצר הרע ? הרי אתם פחדנים. במקום להביט ישר ואם יש יצר לגרש אותו, אתם בורחים מהיצר מראש. הרי אומרים שבמקום שבעל תשובה עומד בו לא עומדים ??? (אחרים). ולדעתי מי שסוגר עצמו מרוב פחד מהיצר ומהעבירה בשכונה שלו וחושב שזו דרישת הקב"ה - נראה לי שטועה במקצת.
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה, מנחם. א-פרופו זה, סיפר לי מישהו על מישהי שאמרה שרוצה שיחרטו על המצבה שלה שזה שלא שומעים אותה עדיין לא אומר שהיא לא מדברת .....
[ליצירה]
לפרידמן.
מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?)
והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא.
מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו.
אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל.
ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם.
אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין.
תגובות