זו הרוח שלקחה את השראתי אותה אאשים. לא את האישה המרה גם לא את התקלה הקטנה של אתמול בלילה. את הרוח אאשים בָבגידה בָנטישה בָמרירות. אני נכנס מרוח החצר לרוח הפרוזדור קרה ויבשה מקבלת את פניי. נִשבי לך רוח ארורה,נשבי כי מי יודע מה צופן מחר.