כולם
הלכו כבר
לישון.
כיסו את ראשם
בשמיכה.
רכבת משא
נשמעת מרחוק.
גונחת, צופרת
מתקרבת במהירות
עוד מעט תפרוץ
אל חדרי.
אני דרוך
ממתין לרגע.
אחר-כך מתרחקת
בקול דממה.
אנחת רווחה.
צפירת אמבולנס
מתקרב.
קולו מתגבר.
ואחר-כך
דועך ומתרחק.
רק קולו של האוח,
מתמיד
חוזר ומזכיר לי
שכבר חצות,
והגיע הזמן
להתעטף מעל ראשי
ולישון.