נגמר?
כל שירַי מתמוססים מדפי היומן.
לאט-לאט
הכל עובר.
האם זה עצוב?
ייתכן.
אך כמו האנשים המתים -
כך הם רגשות.
אני מפנימה.
מה?
איני יודעת.
דבר לא נשאר לי,
אף לא תחושה להחזיק בה.
הכל רפוי.
אך בטוחה,
כי יבואו ימים מעטים
וארגיש צביטה כואבת.
לאט-לאט
הרגש יחזור
כמו בתחיית מתים.
בסוף,
אולי תלך סוף-סוף לעד
ואהיה שוב חופשיה?
תגובות