השעות הכי קטנות של הלילה מחשלות אותי.

מעבירות את המחשבות הכי פשוטות,

הכי מלאות.

היכן אתה, מחשבתי העיקרית?

בלילה שכזה, כשנדמה כי אני

הערה היחידה.

חיבקת אותי במילים כנות ופשוטות,

אך הפשטות כמו בין שנינו, פוגעת בחדות.

 

סבל שאני רואה בעיני מזכיר לי

אותך.

מדבר אלי ברכות, מחמם את לבי.

חיוכים קלים, לבנים.

עד שהאמת תפרוץ, אם לא פרצה,

כשנשוב זה לשלו וזו לשלה,

ונדע.