כבר אחרי שנים עשר ואת
לא מתקשרת.
את מתקשרת לי עם אושר ושמחה
עם אינטימיות רחוקה
והשעה כבר מאוחרת אחר חצות.
נסיון אחד
שני
הנה, עוד מעט ואשמע את קולך אומר
"בוקר טוב חמוד, התגעגעת?"
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מבחינתי, אחת החזקות. לפעמים כמסתכל מהצד ושואל, אני מסוגל? [ליצירה]
- [ליצירה] לא היה ולא נברא "אסיר". כי אם כך אסיר גם אתה והיה אסיר תודה על תגובתי זו. (ועכשיו, תשוב לכפות עליי בגלימתך?) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף ליורם. שיר טוב. צבע חום העיניים, אדמה, קפה- בוקר חורפי. נהדר. הגוף- אדמה, הנפש- שירים ירוקים. רעיון נפלא. ציורי ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק שם הם רוצים אותנו [ליצירה]
- [ליצירה] ומי המעריץ? [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי שאחרי שתתחתני השירים שלך ישתנו גם כן (באופיים, לא במקצועיותם) [ליצירה]
- [ליצירה] כן. [ליצירה]
- [ליצירה] אנ י גם חושב שהוא מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] וחוזר אחורנית. 24 שנים. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר עקר. אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון? אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה). מבין? לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי). [ליצירה]
תגובות