אדם יושב על מדרגה

ראשו בידו כבלולאה

הוא לא יחנוק את עצמו

עובדה. הוא יקום.

 

מגבו לילה קר בבטון

קר של קיץ לח וסמוי

הוא יתרומם וילך מפה

יש לו מיטה. באיזה מקום

 

רגליו מקופלות עכשיו

ופניו אינם נראים.

אבל יש לו פנים. עובדה.

לא פה מקומו.

 

עצמות כואבות שלו

או מוחו המעורפל וכבד-

אל תטריד אותו בחינם

מי שקם והולך, הולך.

 

הצרות הן צרות הן צרות,

הוא ימצא את דרכו לבד.

המדרגה, מדרגה. עובדה.

הוא יושב עכשיו.

 

ראשו בידו כבלולאה,

אבל חייו עודם חיים.

עוד נעליו ישאו אותו מפה

אין בו שמחה אבל יש לו פנים.