.JPG)
עיניים7
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. התמונה קצת לא מפוקסת, אבל מרשימה.. (גם העיניים, ממש יפות וחודרות) [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הדוקרנים של הנינג'ה? לא זה כבר יפה. למעשה איני מבין בצילום....... חיים תודה [ליצירה]
- [ליצירה] כעת בכל הרצינות: שתי יצירותיך עלו היום על מירב היצירות הכתובות אשר בין ה-35 האחרונות. אפילו שניתן לראות שביימת את שתיהן אם הזום וכל שאר התגובות. אינני יודע בדיוק באם אתה כל כך טוב או שהשאר כה ג.... אבל זה באמת לא חשוב. יצרתה שני מצבים מיסטוריים המחיבים מחשבה, ובכך כבר השגת את שלך. אהבתי את שתיהן כי יפות הן... תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] פייי!! איזה מבט, איזה עיניים! הם אומרות הרבה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון טוב וקומפוזיציה מעניינת. חסר קצת פוקוס. [ליצירה]
- [ליצירה] עיינים מדהימות זווית מושלמת אם הייתה חדות טובה זה היה מושלם! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה יפה מאוד אבל היא יותר מידי מזכירה את התצלום המוכר של הילדה מאפגניסטן (אם אני לא טועה)... יודעת למה אני מתכונת? בקיצור יש לי בעיה של מקוריות אבל השאר-מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] כנרת יקרה אחד הדברים הראשונים שצריך ללמוד כשנכנסים לאתר: שמואל ירושלמי הוא שמאלני קיצוני, ואם זה לא מספיק הוא גם קומוניסט. נובע מכך - אם הוא כתב, יומיים לאחר ההתנתקות, שיר על כפרים חרבים ועוולות - הוא בוכה על הפלשתינים ולא על אחיו. מוגש באדיבות משרד התיירות של צורה : ) [ליצירה]
- [ליצירה] או.קי. בסדר. את זה כבר הבנו. אולי כדאי שלפני שאתה כותב שיר תבדוק עם עצמך האם יש בו משהו מיוחד שבגללו הוא ראוי להיכתב על אף 30 אחרים שכתבת באותו נושא? מה יש בשיר הזה שמחדש על השיר "בכלאך", למשל? [ליצירה]
- [ליצירה] וגם את זה אהבתי, והזדהיתי. במיוחד עם הסוף. אני אוהבת את האופטימיות שלא מדחיקה ומכחישה, אלא ממשיכה למרות הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים יפים. [ליצירה]
- [ליצירה] כל הלחם הוא מחימר, חוץ מהפרוסה שמונחת ליד. איפה החלות של שבת? זה רק לחם, נראה לי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ..חבל שלא קראתי את זה לפני התגובה הקודמת שלי. כאן עשית את זה מצוין, במיוחד הסיום. נוגע מאד.. [ליצירה]
- [ליצירה] צודק. [ליצירה]
- [ליצירה] גליה - תודה, ותאמיני לי שגם אני רציתי נעילה אופטימית יותר. ידידה: תודה רבה על דבריך המחזקים. (אם כי, הפספוס והאשמה בשיר, יותר משהוא מתייחס לכך שלא דאגתי למלא את פורים בתוכן הוא מדבר על כך שאטמתי את עצמי מלהיות כלי לאור.וגם אלו לא הגורמים היחידים לעצבות. ואני חושבת גם שבשביל להשליך את עצמך באופן כזה, ולסמוך על הקב"ה שיעשה בשבילך את העבודה הרוחנית צריך להיות ר' נחמן.) אבל בכל אופן דברייך עודדו אותי עד מאד - תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה. ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא: את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק. ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד. את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה. אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית. שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי.. שלך, בכנות.. [ליצירה]
תגובות