כעת בכל הרצינות: שתי יצירותיך עלו היום על מירב
היצירות הכתובות אשר בין ה-35 האחרונות.
אפילו שניתן לראות שביימת את שתיהן אם הזום וכל שאר התגובות.
אינני יודע בדיוק באם אתה כל כך טוב או שהשאר כה ג....
אבל זה באמת לא חשוב.
יצרתה שני מצבים מיסטוריים המחיבים מחשבה,
ובכך כבר השגת את שלך.
אהבתי את שתיהן כי יפות הן...
תודה:
חיים
התמונה יפה מאוד אבל היא יותר מידי מזכירה את התצלום המוכר של הילדה מאפגניסטן (אם אני לא טועה)...
יודעת למה אני מתכונת?
בקיצור יש לי בעיה של מקוריות אבל השאר-מקסים!
[ליצירה]
כעת בכל הרצינות: שתי יצירותיך עלו היום על מירב
היצירות הכתובות אשר בין ה-35 האחרונות.
אפילו שניתן לראות שביימת את שתיהן אם הזום וכל שאר התגובות.
אינני יודע בדיוק באם אתה כל כך טוב או שהשאר כה ג....
אבל זה באמת לא חשוב.
יצרתה שני מצבים מיסטוריים המחיבים מחשבה,
ובכך כבר השגת את שלך.
אהבתי את שתיהן כי יפות הן...
תודה:
חיים
[ליצירה]
התמונה יפה מאוד אבל היא יותר מידי מזכירה את התצלום המוכר של הילדה מאפגניסטן (אם אני לא טועה)...
יודעת למה אני מתכונת?
בקיצור יש לי בעיה של מקוריות אבל השאר-מקסים!
[ליצירה]
אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים.
את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים.
[ליצירה]
בקרוב עולה קישור בפורום, אני מניחה.
ותיקון קטן - דוקא בעידן הפוסט מודרני מתחיל עכשיו נסיון של האמנים להחזיר את האמנות אל הקהל. האמנות המודרנית הא הבעיה.
ודווקא יש המון יצירות מודרניות שמסתכלים עליהם ואומרים: בוא נסתכל בשם ואז נראה מה האמן המסכן רצה מחיינו, ואז כתוב, במקרה הטוב, "בית לחם" (מטר וחצי על שני מטר של בד עם כמה קשקושים בשחור), במקרה הרע, "קומפוזיציה אופקית" (קשקושים צבעוניים באורך של 3 מ' על 10 ס"מ) ובמקרה הגרוע והנפוץ ביותר, "ללא כותרת". (כל מיני דברים שלאמן לא התחשק לכנות אותם בשמם: קשקושים)
[ליצירה]
א. ח"ח על הנכונות לקבל.
ב.הדבר עדיין לא מובן לי: על פי ההסבר שלך גופך ונשמתך מדומים לגפרור בוער, ואילו "אתה" מדומה לחלום. (במאמר מוסגר אציין שגם לעצם הדימוי הזה אין משמעות ברורה ביחס לשיר, אך מה שמפריע לי יותר הוא:) מיהו ה"אתה" הזה, שאיננו גופך ונשמתך?
[ליצירה]
יפהפה. האוירה,הרעיון, הדמיון, השיבוצים, הכל. אני חושבת שהיה כדאי להרחיב יותר על הקשר בין כל אחת מהדמויות לנפטרת, והקשר ביניהם.
איזה כיף להיכנס מדי פעם לדפיוצר שלך, לטעום כל פעם עוד קצת מכל היופי הזה.
[ליצירה]
[ליצירה]
הנה איך אין כאב:
נסה לקרוא את השיר ביתר זהירות, ותתבהר לך התמונה:
מישהו אחר חיבק מישהי אחרת, באותה הצורה שבה בעלה מחבק אותה.
אז נכון שההיא (של ההוא, שלא אכפת לה ממנו בכלל) יותר יפה, אבל האהבה (שבינה לבין בעלה) יותר גדולה...
ואם כבר נכנסתי - שיר טוב. :)
[ליצירה]
ועכשיו באמת הותרת אותי בלי מילים.
שתי הפסקאות האחרונות, והשורה האחרונה.. וזהו. מהמם, במובן המלא של המילה.
[ליצירה]
[ליצירה]
את השיר הזה צריך לתלות בגדול, מול כל משוררי שלושת הנקודות...
אל תוותר, אתה עוד תנצח אותן...
תרגיע אותן, שהן יוכלו להופיע כאוות נפשן בתגובות פקאציות, אבל לא בשיר.
(...)
:-)
[ליצירה]
ואתם יודעים מה הכי מעניין? שכל כך הרבה אנשים נהנים מהתצפיות האלה, אבל בכל אוטובוס ספציפי - יש רק אחד שזה התחביב שלו. (מעולם, בכל שנותיי המעטות ובכל נסיעותי המרובות לא ראיתי מישהו מלבדי שעוסק בהתבוננות באנשים)
ייתכן שתופעת על-טבע זו היא שגורמת לנו לחוש מיוחדים...
תגובות