כעת בכל הרצינות: שתי יצירותיך עלו היום על מירב
היצירות הכתובות אשר בין ה-35 האחרונות.
אפילו שניתן לראות שביימת את שתיהן אם הזום וכל שאר התגובות.
אינני יודע בדיוק באם אתה כל כך טוב או שהשאר כה ג....
אבל זה באמת לא חשוב.
יצרתה שני מצבים מיסטוריים המחיבים מחשבה,
ובכך כבר השגת את שלך.
אהבתי את שתיהן כי יפות הן...
תודה:
חיים
התמונה יפה מאוד אבל היא יותר מידי מזכירה את התצלום המוכר של הילדה מאפגניסטן (אם אני לא טועה)...
יודעת למה אני מתכונת?
בקיצור יש לי בעיה של מקוריות אבל השאר-מקסים!
[ליצירה]
כעת בכל הרצינות: שתי יצירותיך עלו היום על מירב
היצירות הכתובות אשר בין ה-35 האחרונות.
אפילו שניתן לראות שביימת את שתיהן אם הזום וכל שאר התגובות.
אינני יודע בדיוק באם אתה כל כך טוב או שהשאר כה ג....
אבל זה באמת לא חשוב.
יצרתה שני מצבים מיסטוריים המחיבים מחשבה,
ובכך כבר השגת את שלך.
אהבתי את שתיהן כי יפות הן...
תודה:
חיים
[ליצירה]
התמונה יפה מאוד אבל היא יותר מידי מזכירה את התצלום המוכר של הילדה מאפגניסטן (אם אני לא טועה)...
יודעת למה אני מתכונת?
בקיצור יש לי בעיה של מקוריות אבל השאר-מקסים!
[ליצירה]
שרף, אני חושבת שלא הבנת את השיר הקודם שלו.
לשאלה ששאלת אז (אני מגיבה פה, כי השיר ההוא נמחק, לשמחתי הרבה". שמואל התכוון לכל מילה.
נובע מכך - הוא אולי רואה את עצמו כנאבק בשחיתות, אבל נפשו שלו מושחתת לחלוטין.
[ליצירה]
זהו יוסף המחפש את אחיו.
אהובה - כיון שנראה שיש כאן בעיה עם הכותרות, נשמח אם תוסיפי הסבר בגוף היצירות המקסימות שלך.
אני שמחה מאד לראותך כאן!
~ניצן~
[ליצירה]
[ליצירה]
למיטב זכרוני קומוניזם ולאומיות לא הולכים ביחד, תקן אותי אם אני טועה... (כן, כן, אתה כן סכיזופרן.אתה לא יכול לקרוא לאחדות כל העמים ובה בעת להטיף למעין "תורת גזע" חדשה לפיה העם הרוסי הוא העם הנבחר..)
[ליצירה]
אהבתי מאד את התוכן, ככלל, שירה אמונית תמיד מצליחה לרגש אותי.
הלמות פרסותיו,
של כלב אכזר, ---> מדוע הדימוי הוא דווקא לכלב?
מכריזות מלחמה
על נשמת האדם,
רודף בטירוף
דם אדםדם. -----> מעולה!!!
גיבור חיל רדום
מתגדר בחביון --> שתי שורות שמנותקות ע"י חוסר החריזה משאר השיר, מה שגורם להן להיות מודגשות. לא מצאתי סיבה מספקת לכך.
חלוש וכואב
בין טומאה וגללים
בוכה במסתרים
על גאים ניטלים. ---> לא הבנתי. מה פירושו של "גאים ניטלים"?
כמים הפנים לפנים
שופכת ליבה
רעיה צעירה
על משכבה בלילות
פצעו והיכו
שומרי החומות.
לדודה ממתינה
שידפוק רק עוד פעם
כבר היא מוכנה
על כפות המנעול
הפתוח כחוד מחט
להשיג את הגבול. ---> ההתיחסות לשיר השירים בשורות אלו עדינה ומצוינת.
עזה כמוות אהבה
עזה גם במוות,
מים חונקים
לא יכבוה
ברח דודי
ושאני בחיקך
אל ארץ החיים.
בשורות האחרונות יש תחושה של אילוץ, כאילו הכרחת את השיר להיגמר במקום שלא התאים לו. השיבוצים כאן מרובים מאד, יותר ממה שהשיר "שלך".
מלבד זאת, העובדה שבחלק מהשיר החריזה עשויה היטב ובחלק "מחופפת", גורעת מעט מההנאה מהשיר.
עלה והצלח!
תגובות