העפרון כותב אותי.
אני רק מצטטת.
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל הכבוד! למרות שיפוצים קטנטנים הרבה כח יש כאן.. [ליצירה]
- [ליצירה] מאד השתעשעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] גנאאאבאאת.. איך פספסתי? נהדר,ממש.. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי!! הי, קפץ לי באמצע.. יש יותר הפתעה בלי לראות את הגזע ולטעמי מיותר להכניס זיקוקים ממש, כי העץ עומד בפני עצמו. מאד מאד אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שיש פה הרבה מקום לפרשנות לפני שזולגים לאנטישמיות- מי החליט שהכותב התכוון להריסת בתי ערבים? לי, אחרי כמה וכמה קריאות, היה דוקא נדמה שמדובר על הריסת בתים בגוש קטיף (ואולי אני נורא תמימה). נסו לקרוא זאת כך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה בעיני.. קומפוזיציה מצויינת ואיכות צבעונית טובה מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] הוא יושב צמוד לחנות הסידקית, מול חנות צעצועים גדולה שצמודה למאפיית עוגיות.. ברח לי השם של הרחוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] דבר ראשון, ברוך הבא בצל צורה. דבר שני, כל הכבוד על הכנות ואמיניות שהצלחת לבנות ב"יומן" הזה. אני מרגישה שהתחושת השוליים מדוייקת ומעוררת אמפתיה. מחכה להמשך. נ.ב- הייתי חושבת אולי על שם אחר לסיפור שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, אבל הקטע הזה עשה לי רע מאד. זה משל למשהו? תיעוד של אירוע? או חלום שזה יקרה? מצד התיאור, חוסר האונים אכן זועק, מצד התוכן, לא פחות חשוב, הרוע זועק עוד יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. קראתי את זה בעניין, ומצאתי את עצמי שואלת מהו ההבדל הדק שמכניס קטע כלשהו לקטגוריית שירה. אם הייתי קוראת את זה ברצף שורתי אחיד, לא חושבת שזה היה מוביל אותי לחשוב על קיטוע השורות, אבל זה מה שדווקא ריתק אותי, אולי. [ליצירה]
תגובות