האיש נעקד על המזבח

ועל פני השוחט חיוך של אשמה

אר במהרה הופך לחיוך עצוב

מנסה לעצור אך היד שולטת

מרימה מאכלת ועל העקוד שומטת

חותכת בבשר ,ודמו נשפך

והשוחט נופל על ברכיו ביבבה

אך האדמה אינה קשה וחומה

אלא רכה וצבעה כחלב

ויביט בשברון לב

הנה השה מונח מתחתיו