לבבי היה ככבשת השולחן
עולה וצונח כלבנה בכבשן
גלים מתנפצים אל לוח ליבי
שונאת-אוהבת את פאר חובי
לא הצלתי את עוגן ספינתי הצולחת
בעומק רקיע, בלובן תפרחת
במצולות העלטה, שקעתי, נואשת.
חושך אפף את התהום הלוחשת
מילות שפתותי כגחלים על אומה
ורוח תפוחים כסופים כחמה
התקום האהבה הנכזבת מהריסות חלומה המתנפץ?
התתגשם ותחיה בפעמי ליבי, מצועפת כחץ.
תגובות