יֵשׁ הַהוֹמִים לִרְצוֹת

קְצַווֹת מֵאוּסִים

לא יִקְשׁוּ עַבוּרַם

אַחַר יֵנָקְרוּ לְמִיזעַרִיוּת שִׁילְדָה.

מַבִּיטִים בִּי צִיפִּייָה

לחֵלְקֵי הַרְמוֹנְייָת חֶמְלַה וּחִיבָּה

דְרוּכֵי זִינוּק,

צְמֵאֵי תָּחַרוּת.

וזֶה הָאֶחַד, גִידֶם לְמוּד מִלְחַמוֹת

מְטוֹפֵף עַד יִיגַע בִּי

אֵינוֹ מבַקֶש לוֹ נִיצַחוֹן

להַשְׂבִּיע רַעַבוֹנוֹ

מִתְּגָבֵּר עַל יִרְאַת טְבוּעַה

,מלִימוּד חִילוּפֵי הַיַמִים

בִּרְצוֹתוֹ קִירבָה לְהִתְּחַמֵם בַּה.

לא מַשְׁתִּי

ונִתְּגָשְׁמַה הֶמְיַיתוֹ.