מבעד לחלון נשקפים החיים
ואני עומדת, נשענת ומביטה.
רואה בשמים איך חולפים הימים
מנסה להיאחז ומבטיחה
רואה- ילדים רצים אחרי כדור
או משחקים בתופסת.
רואה- מבוגרים רצים אחרי הממון
או רצים לכנסת.
ואני - עומדת ומביטה
לא משתתפת, גם לא מגיבה
רק חושבת, איך נעבור את היום
ועוד יותר- איך בלילה נצליח לישון?
רואה - תמימות בעיניי הילדים
המשחקים באושר ושמחה ברחובות לאור יום
רואה רעב ואומללות בעיניי המבוגרים
הזוממים עושר ומתחכמים בחדרי חדרים בחשכת הלילה
ואני עומדת ומביטה
לא משתתפת, לפעמים מגיבה
רק חושבת, לפעמים גם חוששת-
לאיזה מחר נתעורר?
ואז- מביטה גבוה לעננים מבעד לחלון
ומשפילה מבט- אל הפשטות בעיניי הילדים
ומתמלאת בתקווה.
הם, הם יביאו את השינויי המבורך, את הגאולה!
רק שלא ישתנו לי, שיגדלו תמימים!
תגובות