מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר ממש מצמרר. כתיבה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הספד מרגש מאד. המעבר מתואר כ"כ יפה. והדמעות בדרך. [ליצירה]
- [ליצירה] אח, כמה שאני אוהבת קיטש ורומנטיקה.. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. "שאלות רטוריות שאין לי עליהן מענה"-שורה ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! מאיר לי כמה דברים מחדש... אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!! בין השורות, אלה ה-שורות. (שהיה קשה אבל שווה לקרוא) גם ממני, בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] ככל שאני מתעמקת יותר בשיר הוא יותר מוצא חן בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מהממת... את השורה האחרונה אהבתי במיוחד... מעניין עד מתי ישאר לשבת כך, אולי ינסה לעלות מדרגה, או שאולי יתמזל מזלו ויגלה מעלית? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מותק של שיר!! אהבתי =] [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים! :-) אהבתי את המשפט "אתה משלים את החסר ,במה שעוד אין"... ד"א כדאי לך לתקן בשורה האחרונה "הן מפילות עוד דמעה", כי עיניים הן נקבה ברבים... [ליצירה]
תגובות