מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש, עצוב, מדמיע. ת.נ.צ.ב.ה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף, כמה שהשיר הזה יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאד, רק שקצת קשה לקרוא... [ליצירה]
- [ליצירה] אכן קצר, ועם זאת חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד, גם הרעיון וגם הדרך בה הבאת אותו על הכתב. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ביותר, כתיבה טובה ומשכנעת.. אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] ואל תשליכני לעת זיקנה... חיבבתי =] [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד אני לגמרי מסכימה, אני אפילו חושבת שכל אחד גם צריך להיעזר בסוג של פסיכולוג מדי פעם... [ליצירה]
תגובות