מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מקסים... השאלה שחוזרת על עצמה לאורך השיר ריגשה וצמררה אותי מעט... גם אני אהבתי את הסיום המפתיע. מאחלת לך שגם הפעם את תדעי... [ליצירה]
- [ליצירה] מהסיפורים העצובים שפשוט קורים. כדאי לך לעבור על הניסוח, אבל בגדול נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים! חרוזים, או לא, הוא פשוט מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפייפה... יש גם ימים כאלה, והעיקר שיש גם אחרים :-) נ.ב.-מזכיר את הרעיון של הספר "יש גם ימים כאלה" [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של כתיבה ורעיון, מצמרר... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר... במיוחד הבית האחרון... [ליצירה]
- [ליצירה] נדמה לי שלא הצלחתי להבין לגמרי את השיר, אך את מה שהבנתי אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד אמרה חכמה שאולי תעזור: "אף אדם אינו שווה את דמעותיך, וזה ששווה אותן לעולם לא יגרום לך לבכות" [ליצירה]
- [ליצירה] בל-יל... אזהר ואשמר... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה וכנה, אעפ"י שאני בספק אם זה בסיווג הנכון. בהצלחה... [ליצירה]
תגובות