איך שהמציאות טופחת על הפנים
כמו סטירת לחי,
ואני כרגיל
מסרבת להכיר בכך.
פחדנית?
כן אולי פחדנית.
אין לי את הכוח הדרוש לקום ולעזוב
זה יותר מידי קשה
אבל יותר מהכל-
אני לא יודעת אם זה יהיה הצעד הנכון.
אז אני כאילו מעדיפה
להיות ציפור ללא כנפיים.
הטעויות שלי כבר רבות מכדי שאספור
שהרי אני הבאתי זאת על עצמי
עכשיו להחזיר גלגל לאחור-בלתי אפשרי
ולעוף כמו ציפור
אפילו לא בחלומי.
תגובות