לך.... הייתי כל כך רוצה שתביט בי, הייתי יפה היום. מטופחת, מאופרת, לבושה באלגנטיות. שמך עלה בזכרוני עוד מתחילתו של הערב, אינך לידי אפילו לא קרוב וכ"כ חבל לי שאתה נמצא עם מי שאתה נמצא, במקום כזה שלא מאפשר לנו ל"זרוק את הכל " ולהיות אחד עם השני, לחוות מחדש את האהבה הגדולה שהייתה ביננו. אתה ואני יודעים היטב שברחנו אתה למציאות שונה ואני למציאות אחרת פחות קשה. כבר לא בטוחה שתוכל לצאת מן הברוך שנכנסת אליו,הקשר שקשרת לך כבר לא קל לפרוק, חתונה זה יותר מחברות. עוד כשהצהרת שאתה מתחתן, מאוהב עד השמיים הייתי בדיכאון, חשתי ש... איך אומרים "חרב עליי עולמי" פשוט כך. בשביל מה לחיות? בתוך תוכי בנימים של דמי חשתי שאתה בורח, בורח אחת ולתמיד מן האהבה שחיברה ביננו. איתך רציתי להתחתן, רציתי להביא ילדים לעולם ואיתך רציתי לגור ולהזדקן.... כמה קל כעת לומר את הדברים וכמה קשה לנו לי להבין שהמציאות שלנו נו אכזרית. אני מודעת לטעויות וכרגע מאוחר מכדי לתקן אלא אם יקרה איזשהו נס...( תגיד בימנו עוד קורים ניסים?) זה נראה כמו פנטזיית על. אתגעגע תמיד. אני