,היא קמה בבוקר, רוחצת פנים, מצחצחת שיניים
לובשת את הבגדים שהכינה אתמול בלילה,
נכנסת למטבח מכינה נס קפה, מכינה ארוחת בוקר קלה
וסנדוויץ למשך היום, מוסיפה גם תפוח שמה בשקית ומכניסה לתוך התיק.
ניגשת למראה מנקה את הפנים בייסודיות(חלב פנים,מי פנים וקרם לחות),
מביאה את סט האיפור ושמה צללית אפורה שהתאימה לחולצה שהיא לובשת,
מדגישה את עינייה עם מסקרה שחורה
.אף לא חיוך אחד
וכל הנסיעה באוטובוס היא שקועה במחשבות כתמול שלשום
ועייפות כבדה צונחת עליה
ועינייה משתוקקות להעצם,
היא נכנסת לשיעור אומרת "בוקר טוב " בקול שקט
אף לא חיוך אחד.
בהפסקה הקצרצרה שהייתה לה הלכה לסדר כמה עניינים
ואחת המזכירות שמכירות אותה די טוב
אמרה בקול חותך "את עצבנית" והיא תירצה בכך שהיא מבולבלת
אך המזכירה לא ויתרה ואמרה: "את אולי מתאפרת אך העיניים לא משקרות"
אף לא חיוך אחד.
היא יצאה מהמשרד ועינייה לא שיקרו, עצב עמוק ואומללות ניבטו בהן
אך היא עצמה משקרת, לכולם ולעצמה
והוא אינו רואה זאת אולי משום שאינו רוצה לראות,
והמחשבות מהתלות ובאות בקצב מהיר יותר,מכאיב
עליה להתמודד עם המציאות אך אינה מסוגלת, האמנם???
היא משוחחת עימו בטלפון וכבר מזמן שאינה חשה התלהבות,תשוקה,
,הכל הפך לשיגרה מאוסה,מבחילה,משעממת,מרגיזה,מכעיסה.
היא מקבלת פניו בנשיקה קרה,מרוחקת,יבשה,עגומה ולא מחייבת
הם רבים שוב על הא ועל דה וליבה שוב משוטט אחר הפרידה.
הוא אינו מעלה על דעתו אפילו שכך היא מרגישה,
הם נכנסים יחד למיטה
הוא מחבק את גופה בחוזקה ולוחש "אני אוהב אותך"והיא: "גם אני"
וכאילו מוצאת נחמה בשינה אלא ששם מרקדת לה המציאות
ולוחשת לה בכל אוזן,האם את מאושרת?וצחוק גדול נשמע ....
שינה אבודה.
והיא קמה בבוקר,רוחצת פנים, מצחצחת שיניים
ואף לא חיוך אחד.
תגובות