כמה זמן לא כתבתי,
ואתה זה ש"זוכה" להיות מי שאני כותבת עליו,
אתה לא יודע- אבל זה כבוד, כבוד גדול אפילו,.
אני מפחדת לכתוב את שמך כאן,
יש לי סיבות טובות,אני זוכה לשמור את הזכרונות שלנו מאתמול, בלב שלי
כשאף אחד לא יכול לשער מה מתחולל בי,
מה נשקף בעיניי,
כמעט ודומעת.
חונקת כל מיתר קול
רק שלא ידע.
אביר שלי, נפלא
אני לא יכולה להתקשר אליך כי זה יהיה ממש מוגזם,
עוד תחשוב שאני מאוהבת בך עד טרוף ואיני יכולה לשלוט ברגשותיי,
מה שלא כך כך רחוק מהמציאות אבל אני עדין בשליטה לפחות אני מנסה להיות.
לא יכול להיות שזה קורה לי כל זה,אלוהים מציב כל פעם מכשולים
ואיני יודעת אם זה אותות או שמא מבחנים,אלוהים אדירים עזור לי!
,משתוקקת לשמוע קולך,הנימים שבגופי רוטטים לעובדה שאולי ניפגש שוב,
לטעום שפתיך,להביט בעיניך ולשאוב לתוכי את תשוקתך
אני לא יכולה להתכחש לאמת הזו
למציאות ההרסנית
לאהבה הבלתי אפשרית,
לנסיונות שלי לוותר עליך
לקרוע מעליי כל רגש
כל מחשבה שאתה ואני
שנינו יחד
נטעם חוויה של פעם אחת בחיים.
האמנם?
אני מתמודדת לבד, וזה אולי העונש שלי
ללכת על מה שלא,
על מה שהייתי צריכה מזמן לחתוך,
זה אולי באמת סימן מאלוהים.
אני כבר לא יודעת.
נשארה בי טיפת שפיות כדי להמשיך הלאה
ולהענש
לגסוס
לחיות ולאהוב את מה שאסור בעצם.
נכון יש לי דמעות
זה כבר משהו שכמעט אי אפשר לשלוט בו.
החלום שלי זה עצבות אחת גדולה שעטופה בסימן שאלה אחד גדול.
אני לא רוצה להיות צודקת אחר כך,
ולהגיד לעצמי ולך
שלא היינו צריכים.
אבל אתה יודע מה, אני איתך ואני לא אתן לזה לחמוק ממני כל כך מהר
זה אולי טעימה אחת קטנה
טעימה נפלאה שאחר כך תמרר לי את החיים
אבל זה יהיה שווה.
כמו שאמרת "בעוד כמה שנים תצטערי" טוב.
אולי אתה צודק אז אני מחליטה לקחת את הסיכון הזה!
שלא להתאהב בך.
ואולי כמו שאמרתי בגלגול הבא נהיה יחד.
מתגעגעת אליך אולי אפילו אוהבת........
אני
תגובות