והנה אני חוזרת
כציפור
בדמות אחרת
של מישהי
(קצת מוכרת).
חוזרת---
מלקטת את הכאב
ותוחבת אותו עמוק.
עמוק
שלא ירגיש
שלא יידע.
ושומרת לעצמי
מחשבות
והנה אני חוזרת
כציפור
בודדה.
בדמות אחרת
של מישהי
(קצת מוכרת)
וחוזרת--
אליו
אבודה.
[ליצירה]
לבכות
ממש חשק לבכות, אני קוראת את שירייך הם ממש עצובים.....
ממש מזדהה.
אבל למה? למה זה צריך להיות כך?
לא יודעת נראה שאף אחד לא מצא תשובה.
עצוב.
אבל תודה לך.