_____________________________

יפרוץ הים והמיתו תרעיד הלבבות-

תחלחל שירת-יה וראה איננה רז.

עת גיטרה בידך ידינו כשלובות:

יקרע מיתר מצער וכאב העז,

בצנעה מחייל אל המיתר בפורטה,

לקשב מסתרי עולם בהישמע פיוטים.

גם העצוב ירון ליבו ובכיסו אף פרוטה-

כי בלעדי אשר תקרין בציה כקיוטים.

עת ינתר מיתר-הרך: לצליל לבך יראה לו:

אל לבבנו לחלחל גם וחרך אין לו.

נגן על הקתרוס, נוסטלגיה שעוברת...

עת תפרוט על המיתר אותך יותר נכירה,

       כי כל אשר חסר אתך מדורה להבעירה, נגן כי אתה והמיתר: