במאורות השמיים החיים

שוכנת נפשי

והאהבה בקודש נמסכה

.לשרוד תהומות

ולא נתתי לקץ

לבוא עדיה

שיקוי השקתיה

להחיותה

,מבין פרפורי גסיסתה

עטפתיה

בתריכיכי נשמתי

עד הבל נשימתה האחרונה,

וסגרתי עפעפיה הפעורים לרווחה

ונשקתי למצחה החם

וברכתיה

.על שהיתה.