שקט בתנור הלוהט, שקט עד מוות.

גוון חכלילי בתנור שלהט, גוון הקיפאון

התקווה שהומסה בו נגבשה בדד

וקול פעמוניה החוויר ונדם

 

היושיט אדם יד ואליו יד לא תושט

היוזיל דמעה וחברתה כנגדה לא תעל

הנחתם הגורל על אבני הבזלת

הנחתם גורלם לא לרעוד

עת כיסופיו, כיסופי האדם

חיבקו וליטפו פני הכל

התנוע הרוח בסבך משברים

 ובין עדרי האדם תשמיע שריקה

תשמיע שריקה מקפיאת דמים

שתעורר כבויים מתרדמת עילופם

 

להיכן ישא האדם את עיניו הצמאות, הכמהות, הריקות

להיכן ישאם עת פרח להטו ונפשו נדמה

 

היוכל האדם שאת חיים כנחיל

כנחיל מפולות, כנחיל חצצים

או יבחר הוא בשעת ליל ועוצר

להדריר את חייו אל בין שפכי דמעותיו, ריתחותיו, נחליו

 

שא עינייך בן אדם, שא צווארך השחוח אל מרום

שא עינייך אתה האדם, שאם על פני כל העולם

וחצוב בו, בהריו, בנקיקיו, במרחביו

חצוב בו בלהט עיניך

את תואר יגונך

את תואר בדידותך