לוטפת חמדת הלב
לוטפת בעדנה
חובקת ברוך
לעת בלות הייתה
לוהטת כשושן
כפרח ארגמן
אהבה עד כלות
נוגעת בכנותה
נושקת ברכותה
קרוב לקצה המסלול
הנמצא בקרבת החוף
ומשם
אך גלי תכלת
רוגע
שמיים
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
למה הוא האשים אותך בהכחשת השואה? אני מנסה להבין. אולי מכיוון ששמת את ניצולי השואה והפליטים הערביים "באותה צלחת". ובכלל אין מה להשוות בין שני העניינים הללו. ובדבר זה אני כלל וכלל לא מסכים איתך. אבל אני כן מסכים איתך שאין במדינה די חמלה לאלו שאין להם אפשרות להתבטא ולתבוע את זכויותיהם. וזה דבר שמנוגד בתכלית הניגוד לרוח היהדות
[ליצירה]
מקסים חג ההדר עם ניחוח תפוזי של פעם.
אני שמעתי על מצעד שונה לחלוטין ברחובות -כשמכבי שעריים הפסידה, אז כל האוהדים (ובראשם מוטי רמקול) חסמו את הרחוב הראשי עד שהמשטרה עצרה אותם.
[ליצירה]
---
קצת מזכיר במקצת את גרעין הרעיון של "בריאת העולם" של מיכלאנג'לו בסיסטינה...
ידי האל הטוב(על אף שאין לו גוף ודמות גוף) משפיעות רוב טוב על העולם ונוסכות בו אור וגרמי שמיים.
אנו רואים כי בחלק העליון שבו הידיים נמצאות -האור נמצא ובחלק התחתון -חושך:
"להבדיל בין אור ובין חושך....
המרובע שבו הידיים נמצאות מזכיר לי את יום רביעי שבו נבראו המאורות הגדולים, ומכאן יתכן שכאן בריאת המאורות הגדולים ביום הרביעי
:-)
תגובות