מי שחבק בן או בת
והביט אל מול חלון
בנוף הארץ והריה,
ונשם את מלוא רוחה.
מי שחזר משדות הקרב
מותש, יתום למחצה
אך נחוש ועיקש
לעתיד טוב.
מי שעלה לרגל למצדה
גמע את שביל הנחש
וחסר נשימה הגיע לפסגה
מי שהניח תפילין
במקום שבו הניחו
עשרות דורות לפניו
מי שקטף פרחים בשדה
וידע עץ ופרח בשמם,
שתל עץ במו ידיו
בחלקת השדה, בגבול הנחלה.
מול פני הארץ הברוכה.
מי שעשה ומי שחווה
מי שצעד ומי שדרך,
ירגיש את רוח הארץ
הנושבת על פניו
את רוח כל הדורות
המתמזגת עם ההווה
כמו שירת התהילים.
כי אם דורכים על הארץ,
אז דורכים יחפים
כי דורכים על פסוקים
שנצרבו בכתב מוכר
של עקבות הווה ועבר.
תגובות