ראש קהל שאין בשמו לנקוט
ששלטיו ותמונותיו שם בוהקות
כדיקטטור שפניו סמוקות
רצה להפוך בית כנסת להיכל עתיקות
כדי לשלוט, כדי לשלוט.
רגליו כה נואקות
כרסו בולטת מרוב מצוקות
נפוחה מאגו ולא משומן
לטש עינו במזומן.
מזמן ירד מנכסיו, נעשה דל
רכושו זה מכבר עוקל
אך חשב שעדיין עשיר ומקובל,
את הקופה הציבורית שאב
כחתול ששמר על חלב,
בזבז הכסף על נערות
שממנו בעשרים צעירות
פינק במתנות מתוקות.
פיזר צ´קים לכל עבר
את מצב הקופה הביא לשבר
ואין עומד בפרץ
כי אין דרך ארץ.
יום אחד כבלון
ננעצה בו מחט הקלון
והנה התפקע בסילון
בין הדלת לחלון,
כל האגו התנדף אל על
כבודו המהולל חולל
והוא הפך צמוק ואומלל.
תגובות