בִּשְׁעַת דִּמְדוּמִים לוֹבֵשׁ הָאוֹפֶק
שְׁלָל גְּוָנִים בֵּין אָדוֹם לְאָפוֹר.
אֲנִי קוֹרֵא לָךְ מִסֶּפֶר שִׁירִים
אוֹתָהּ מַנְגִינָה בְּאַקוֹרְדִים שׁוֹנִים.
לוֹמֵד כֵּיצַד לִקְרוֹא לָךְ שִׁירִים
 כַּאֲשֶׁר עֲנָנִים צְבוּעִים
 בְּ גְּוָנִים בֵּין אָדוֹם לְאָפוֹר.

אַט אַט יוֹרֶדֶת  עֲלָטָה
וְלֹא אוּכַל עוֹד לִקְרוֹא
רַק לְזַמְזֵם נְעִימָה בִּשְׂפָתַיִּים רָפוֹת.

וְלֹא אֵדַע אִם חוֹלֵם אֲנִי בְּהַקִּיץ
אוֹ עֵר אֲני בַּחֲלוֹם.
וְאֵיִני יוֹדֵעַ אִם אַתְּ לְיָדִי
אוֹ זוֹ נְעִימַת הַשִּׁירִים שֶׁכָּתַבְתִּי
וַאֲנִי הוֹגֶה בַּךְ מִבְּעַד לַמִּלִּים.