זה הגיג של רגע, חמקמק, מבליח בד"כ לעת שקיעה

דקה של פנאי לחשוב, על מה שהיה ולא ישוב

ואצבעות דקיקות בוררות מקשים, זה כשר/זה טרף-מכריעות

הן "משגיחות הכשרות" שלי, נותנות תעודה למעשיי.

 

כמו קצרנית בבית המשפט, דבר לא נסתר מאצבעותיי

למרות שלעיתים מקצרות את חיי

קצב קבוע להן, בסינכרון מושלם עם ליבי הולמות

כותבות על דקות נשכחות, תקופות מתות

בעוד קרן אור אחרונה, מוצאת נתיב לעיניי

פורצת את דרכה בחשכה המתקדרת

מגלה קו אופק חדש.