אתה מתפורר לך לאיטך
נשמתך, כבר צרורה
רשמי הלילה האחרון שלנו יחד:
נשימות כבדות
ניצוצות בורחים
וההוא בשחורים על הכסא ממול.
שמעת איך הודיתי לך
על רגעיך האחרונים
הוחזרתי לרגע לידת בני
נשמה יוצאת, לעולם
ושלך יצאה, לעולם שכולו
טוב ורע
זה עניין יחסי
עכשיו זה אישי
דרך צליחה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון. אני יודע. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר נכתב כתגובה ליצירה של "ציידת". [ליצירה]
- [ליצירה] איה, אין כאן דבר מלבד תמימות. [ליצירה]
- [ליצירה] והרי המיותר: בית שני: "הוא ניסה לחזור אל הקן." כהקבלה ל"שיסיע אותו לעבוד בבית האבות"? לא כל כך עובר. אבל נסיון יפה. "ולא הצליח לעוף." -זה מובן מהשורה לפני כן. לכן מיותר. בית ראשון: הוסף "הא" ב"שיסיע אותו לעבוד( )". שורה אחרונה מיותרת. המלוכסנות אומרות הכל. ואולי כך יראה: הוא עמד בתחנה כמדי בוקר מחכה לאוטובוס שיסיע אותו לעבודה בבית האבות. "היום שבת", אמרתי, "ואין אוטובוסים". הוא הביט בי משתאה בעיניו המלוכסנות, אבל לא יכולתי לעזור. * ראיתי עורב שחור מקרטע על הדשא וכנפו האחת שמוטה. הוא הביט בי מתחנן, כמבקש את רחמיי, אבל לא יכולתי לעזור לו כי אינני יודע איך עפים עם כנף אחת שבורה. בטוב- שי. [ליצירה]
- [ליצירה] (נוקד) [ליצירה]
- [ליצירה] אשמח לדעת שצפתי בין ים בקבוקים ששילחו מתוכם את הפתק. [ליצירה]
- [ליצירה] ארז. מקסים. והערב, כשהלכתי לדוג- האור הגדול כבה אט אט. עוד מעט שעות חשוכות ואז [ליצירה]
- [ליצירה] את קשקשן ושוויצר. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נחמד אבל יש כמוהם אלף [ליצירה]
- [ליצירה] כבר כתבת אחד בשם סמבטיון, לא? [ליצירה]
תגובות