עוד מעט בוקר ושחר חדש יפציע. זאב לכבשה ילחץ יד, עמי ישוב להיות עם מאוחד,
תעשיית המזמרות תפרח וילדי לא יאחז שוב בקת האקדח.
היונה לא תסמל דבר משום שהיא רק מביאה את המחר
אין בנו עניים, אין בנו זקנים, לא תאמין, אפילו אין שביתת נכים.
בביטוח הלאומי יש תורים של אזרחים טובים התורמים מיסים
כי פתאום לנו נורא אכפת.
אכפת לנו שיש מובטלים בתעשייה
של ייצור אמצעי המניעה
ומרופאים בעלי דיפלומה
קרה.

יש מין חופשי, יש היריון חודשי
וילד טרום עוברי.
אדם עם אדם וזאב
ואיזה כבש יבוא אחר השישה עשר?
אל תאמרו השבעה עשר
כי אנחנו לא נוהים יותר
אחר העדר כחתיכות בשר.

כן. יהיה טוב, יהיה אפילו טוב מאוד
נביט בחלון כי עולם ישן נחריבה עד יסוד
נביט בחלון ועולם חדש נחריבה עוד ועוד
אנחנו רק בני אדם וזה מסביר הכול
מה עוד ניתן לדרוש מבן אנוש
הרי זה הכול בראש
ולא נותר לנו עוד מה לכבוש

אין עם מי לעשות שלום
אין מי תחת עץ הזית לחלום
נותר עדין מקום מעבר לגדר
לקבור את כל מה שהיה חסר.

שלך בחוסר אונים
חברייך הימניים

 מאיר פרידמן/אוריאל מלונביצר