אביב
"חורף הוא בחינת עיבור, וקיץ הוא בחינת לידה.
ואז דיבר עמנו שיחה נפלאה...מענין הקיץ שהיה ממשמש ובא".
(שיחות הר"ן, שיחה צח)
כל חושי נדרכים אל הלילה הזה –
ברִגשה חדשה
בתשוקה נושֶנת
כעור הנדרך אל מגע אישה.
ריח אביב בא בנחירי
מפעים דמי בעורקים,
מטריף בי הדיו של קיץ ישן,
קורע מעלי מסך חורף כבד.
גורל חיי זועק אלי
דוהר בי פרא –
מפוּתֶה ביד אביב מסתורי,
ביד פריחת הטבע הנועזת.
שיכור אני מהדס בשדותָי,
זורע בָּם שנית
תקווֹת אביב.
תגובות