וְהַשָנָה –
שִמְחָתִי שְקוּלה
אַהָבוֹתָי פְּשוּטוֹת
דִמְעָתִי כְּבְדָה.
יָמִים נוֹרָאִים- בְּרוֹךְ מַפְתִיעַ,
וְאָרְחוֹת חָיי בּֽהִתְבּוֹנְנוּת,
כְּ'גְמַרָא עִיוּן'.
(וּמִשְפָּחְתִי.
וּתְפִילוֹתָי.)
אָךְ הַסְתָיו חָזַר לְפְתַע.
הוֹפֶךְ בִּי כְּהָפוֹךְ חַקְלָאִים אֶת אַדְמָתַם,
בּשְלָל רוּחוֹת וְשַלָכוֹת
בּצְעִיפִים,
וּבְזוּגוֹת מְאוֹהָבִים.
בְּדִידוּתִי כְּמְהָה,
דִמְעָתִי מְצַפָּה לְגֶשֶם.
(וְזלְדָה,
וְהָחַגִים הָאַהוּבִים, הָעַרפֶל וְהָמַטַר,
תְלוּיִים עָל חוּט הָכְּמִיהַה).
תגובות