אבן העזר
בילדותי, נלעג היה בעינינו האיסור המוזר
המוגזם –
"ואפילו להריח בבשמים שעליה – אסור".
והיום, חטא מתוק הוא
בחלפי על-פני נערה ברחוב
כשנעצר עולמי לשבריר השנייה
שאחריה,
ומתרפק כל הגוף – מלוא אפי ניחוחה.
ריח הגוף, הבושם, השמפו,
הנשרך אחריה כשובל כלה – כבד וחמקמק.
ליבי מתכווץ –
לטמון אפי בשערה
או פני בשקע כתפה
מלוא ראותי אישה.
(טור אבן העזר, סימן כא, הלכה א)
תגובות