תנוע הרוח בסיעורין
סביב גלגל חמה מלהט
השוקע בים לאיטו
וצבעו כגוון הארגמן
מוקף צבעי פסטל בל יאמנו
תנוע נפש האדם בסיעורין
סביב אהבה גועשת ולוהטת
כיין אדום עתיק נושן
מפיח חיים בבני אנוש
וקושר שני לבבות
2002-1
אהבתי הו מה אהבתי!
את השקיעה על כל גווניה ותנועתה, את תנועתה של
נפש האדם, סביב אהבה גועשת הקושרת לבבות.
עברנו את כל זה אולם להזכר בזה עם שירך,
מתווסף אפקט יותר טוב וחזק יותר.
תודה לך:
חיים
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אהבתי הו מה אהבתי!
את השקיעה על כל גווניה ותנועתה, את תנועתה של
נפש האדם, סביב אהבה גועשת הקושרת לבבות.
עברנו את כל זה אולם להזכר בזה עם שירך,
מתווסף אפקט יותר טוב וחזק יותר.
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
רעיון מאוד יפה, לפעמים יש כאלו שנאמר עליהםף עיניים להם ולא יראו, אזניים להם ולא ישמעו, אך הנה את מוכיחה ההיפך ומראה שלפעמים בעיני רוחך ובאזני רוחך ניתן לראות אף יותר ממציאות ימינו.
לעניות דעתי טוב יהיה אם תפרידי את שלשת המשפטים האחרונים מהשיר, זה יעצים אותו:
לו רק תמיד אתהלך
בעיניים
עצומות
[ליצירה]
הוי הוי
נשיר את הבסטליה
זו ממש אידיליה
כולם יחגגו עם שפניה
מכאן ועד אוקראינה
וירושלמי יגיד: זה טעים
על בגט עם רגלי צפרדעים.
(מקווה שהסוכה של אברהם ואיסמעיל לא יכניסו את זה לתפריט)
[ליצירה]
שיר יפהפה, על זיכרון ושיר ורז סוד.
מבחינה מבנית, לפי עניות דעתי היית צריך אולי להפריד השיר לשני בתים בשורות המשפטים הבאות:
נחתם ונלקח איתם גם הסוד
(כאן ההפרדה)
הסוד נלקח אך התרבות נשארת
תגובות