לקראת מלאת שנתיים לנפלו של זאבי על פני אדמת מדבר יהודה, בנחל קדם:

 

הָאֲדָמָה לֹא מִתְחַדֶּשֶׁת.

עוֹד תְּהוֹמְךָ מָתוּחַ וְקוֹרֵא לְקוֹל

דִּמְמַת שְׁתֵּי אֲבָנִים מִדַּרְדְּרוֹת

נִגְלָלוֹת עַל לִבְּךָ

עַל שְׁתֵּי עֵינֶיךָ הָעֲצוּמוֹת.

 

הָאֲדָמָה לֹא מִתְחַדֶּשֶׁת

רַק מַתְחִיחָה אֲבָנִים לְעָפָר

מַקְשִׁיחָה דָּם שׁוֹתֵת

לְשַׁיִשׁ חָצוּב

אוֹתִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת שׁוֹתְקוֹת.

גַּם מוֹתְךָ מֵת

מַתְחִיחַ אֶת עַצְמוֹ

מַשְׁכִּיחַ אֶת עַצְמוֹ פֵּרוּרִים פֵּרוּרִים

רְסִיסֵי מָוֶת זְרוּיִים

שִׁכְחוֹנוֹת שֶׁל

קוֹלוֹת וּתְמוּנוֹת וְרֵיחוֹת

עָפָר בַּאֲחוֹרֵי עֵינֵינוּ הַפְּקוּחוֹת קָדִימָה.

 

*

 

וְאוּלַי אוֹתוֹ גֶּשֶׁם

אוֹתָהּ הִתְכַּנְּסוּת מוּל הָרוּחַ

יַזְכִּירוּ לָנוּ לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה

צְעָדִים שֶׁצָּעַדְנוּ בְּעִקְבוֹתֶיךָ

בַּגֶּשֶׁם הַבּוֹכֶה בְּדִמְעוֹת

עֵינֵינוּ הַיּוֹרְדוֹת מַיִם

הַיּוֹדְעוֹת עַד מְאֹד -

יֵשׁ גֶּשֶׁם חַיִּים

אֲדָמָה נֶחְרֶשֶׁת

וְיֵשׁ בֶּכִי שֶׁלֹּא יָשׁוּב

שֶׁיִּיבַשׁ עַל הָעֵינַיִם

מַבָּט יָחִיד עַל חֶלְקַת

אַדְמָתְךָ שֶׁאֵינָה מִתְחַדֶּשֶׁת.

 

מוצאי ר"ח אדר א´ ה´תשס"ה