קר בכל סדק,
והרוח מיללת
קפוא כאן בלילה,
וביום.
כאן המקום
בו נפשות אבודות
מסתתרות.
תוגה ממלאת את ליבן
וחרטה
ומבקשות הן להבלע
בנבכי העלטה
לעולם.
טל ה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל הסיפורים האהובים עלי בבת אחת! ועוד עם אוירה דכאונית. הדס, בבקשה בבקשה עוד. שווה להיות בדיכאון, אה? (: [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] א. תיקון- אמרה אחת, ולא "אמר אחת". ב. לעומת זאת שאמרה את מה שאמרה, יש את המשפחות היהודיות שגרות שם בדו קיום נפלא עם הדרוזים (הדס, אם את רוצה, פירוט במסרישי). ג. זה לא נכון שהאידאל הוא שבא"י יגורו רק יהודים! דווקא יש עניין שיגורו כמה גרי תושב. ד. אם כבר מדברים על גרי תושב - אפשר לקבל גרי תושב רק בתקופה שיודעים מתי היובל (רבנים המשתמשים במושג זה כלפי הדרוזים אינם מתכוונים מבחינה טכנית - הלכתית אלא מבחינה מוסרית). אבל, זה לא אומר שצריך להתייחס אליהם בצורה מבזה! ה. השואה היא נושא מאוד רגיש אצל יהודים, הדס. יהיה נחמד אם לא תשווי אליו יותר מידי דברים. ו. הדרוזים בגולן הם משהו אחר, הם לא משרתים בצבא וכו' מסיבה אחת: הם מפחדים שיתנו את רמת הגולן לסורים (כן כן, דיברו על זה לא פעם ולא פעמיים) ואז לא כדאי לחשוב על מה שהסורים יעשו להם אם היו נאמנים למדינת ישראל. ז. וכן, יש הבדל בין לאומיות ללאומנות. [ליצירה]
- [ליצירה] סחתיין אבל למה חם בין הערביים?? אמור להיות קריר, לא? זה פשוט צרם לי בתיאור. אבל כללית, יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] מממ... שירה - אלל"ט השיר נכתב בקצת ציניות... [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר ת'מקור? [ליצירה]
- [ליצירה] ואת היפוכם "עם טוריה ביד נצא אל הקרב" [ליצירה]
- [ליצירה] היום, היום ראיתי אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל ירושלמי אינו ממחזר את שיריו, כפי שטוענים. ראו כמה דעות שונות יש בחלקי השירים הבאים: כל הנשק שבעולם, עוד יותך לאתים ומזמורת. רעם תותחים, בשירתה של השמש יוחלף. מכוש נניפה! עם טוריה ביד, נצא אל הקרב. שדות ההרגה, למזרע יהפוכו. השמים, בתכלת יזרַח. לעבר האופק, נפלס דרך. עם הלמות מקבת, העתיד ייצב! עמי התבל! כמה דם, לאורכה של ההיסטוריה שפכנו?! כמה חיים, על מזבח האינטרסים הצרים, הוקרבו. נצא לקרב עולם! תרועה תריע. עד נצחונינו המלא, לא נרגע. די לאלימות! די לשֶפֶך דם, החסר תוחלת! כלי הנשק, לגרוטאות יכוֹתתוּ! [ליצירה]
- [ליצירה] החזרה על הבית השלישי מיותרת לפי דעתי. [ליצירה]
תגובות