גאווה רמוסה.
שוב מתחדשת עם משב הרוח.
ושוב,כמו ילד קטן ונרגז,
מהלכת תחת ענן גשם.
לילה.
עוד לילה.
מהלכת בוכייה ועייפה.
נשמתי המרוסקת.
מי יתן, מי יתן ...
אוה מר כאב הוא זה הלילה.
ושוב כילד הכואב בלי לשמוע קול הוריו.
תחת ענן הגשם הנוטף.
מהלך ערום נרגז הוא
ואף אני כזה הילד.
תחת אורות רחוב כבים.
כבים כשלהבתו.
מחר יביא שוב בחיוכו לדמעות בעיני אימו.
שכן ילדי הוא זה היה.
שכן תמיד יהיה הוא זה הילד.
תמיד יהיו דמעות אלו בעיניי.
לא ישוב הילד.
לא ישוב.
הגשם לקח אותו מכאן.
ואני כילדי הקטון מהלכת כואבת נרגזת.
תחת ענן הגשם הנוטף.
שייקח אותי לשם.
תגובות