פתיתים רכים של
שלג
לבן מבעד לחלון
ערפל שם
ילד הוא מביט בחלוני
לרגע כאילו
ראה
ואחר נעלמה
עצמי.
joy
-
אני באה מן המקום, בו השמש לעולם איננה שוקעת.
אני נמצאת במקום בו השמש לא שוקעת לעולם.
ודרכי, ופניי, וליבי אל המקום בו השמש זורחת תמיד, המקום בו השמש לא תשקע לעולם.
נשמת העולם.
וזה סימן, שעוד יש, עוד יש אהבה. אני פה, אני ערה .)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוץ- מתוק- מר אהבתי, תודה .) [ליצירה]
- [ליצירה] יד ענוגה שנוגעת אם לא במציאות המוחשית אז בנשמתך, ויוצאת באהבה גם אלינו. שיר מהמם, קליל, זורם, נוגע.. מעורר. תודה על ההנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] אממ. הייתי חייבת להגיב. אין לי המון מה לומר חוץ מ- יצירה מושלמת. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע, שאתה כבר מכיר המלאך המסתורי שלך. או שאין כל זה אלא זיכרון מעולם אחר? [ליצירה]
- [ליצירה] ללא ספק,בין השורות. בעיקר, תהומות הרגש שבין השורות. עצירת הנשמה בשורה האחרונה ומכאן לחדול. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שההפך אחד הדברים היפים ביותר הוא העובדה שהשירים נקראים כמנגינה בנשימה אחת כמו שנכתבו.. כמו הרגש. לפעמים גם הפשטות נאבקת על עצמה... [ליצירה]
- [ליצירה] יקירתי.. הנגיעות האלה של האנשים הן בחיצוני שלך, אבל הפנימי מחליט. את זו שצריכה את עצמך, הלבד שלך מלא בפרחים.. למדי להביט בעצמך מהמרכז ולא דרך צלקות ומילים של אחרים. אינך מוגדרת, את נוכחית ע"י עצמך בלבד. החזיקי בזה, ואל תעזבי, זה כל המ שיש לך העירנות הזו לרגע, ואת שם! [ליצירה]
- [ליצירה] "וילך ויבז" תודה על הפירוש. באמת פיוט. מזכיר את שקידתו של ש"י עגנון .. נראה כאילו גם אתה לא מפספס שום פרט, מתעמק. כבוד. מזכיר את שירי חודש הסליחות משום מה. "וילך ויבז" - סגירה יפה. קלילה משהו. חיים . . ט'נקס. [ליצירה]
- [ליצירה] הדרך היחידה לברוח מהצל בלי למות מריצה מאומצת, היא להיכנס לתוך צילו של עץ גדול, להתרכז במרכז. להיות אמיתית, זה מספיק כדי באמת, להיות שם, כמו שתיארת, אבל באמת, בלי לומר, מילה, ולפעמים.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזמן לזרוק את הכל וללכת להגשים את החלום, הייעוד. אל תאבד את קולות הלב. רק לב צעיר יודע מהי דרכו, קח סיכון, כל הדרך לאיתקה. מוטב תגיע עני ותהיה מאושר. [ליצירה]
תגובות