פתיתים רכים של
שלג
לבן מבעד לחלון
ערפל שם
ילד הוא מביט בחלוני
לרגע כאילו
ראה
ואחר נעלמה
עצמי.
joy
-
אני באה מן המקום, בו השמש לעולם איננה שוקעת.
אני נמצאת במקום בו השמש לא שוקעת לעולם.
ודרכי, ופניי, וליבי אל המקום בו השמש זורחת תמיד, המקום בו השמש לא תשקע לעולם.
נשמת העולם.
וזה סימן, שעוד יש, עוד יש אהבה. אני פה, אני ערה .)
לקט יצירות
- האהבה שלך / כשבעלי לא בבית
- (סקיצה) מחר נהפוך לשורות ריקות.
- תן לי להראות לך
- טמנו מותם
- פסיפס של אהבה גדולה
קשור אלי
- [ליצירה] היי, יוצר- ומי אתה? [ליצירה]
- [ליצירה] יקירתי.. הנגיעות האלה של האנשים הן בחיצוני שלך, אבל הפנימי מחליט. את זו שצריכה את עצמך, הלבד שלך מלא בפרחים.. למדי להביט בעצמך מהמרכז ולא דרך צלקות ומילים של אחרים. אינך מוגדרת, את נוכחית ע"י עצמך בלבד. החזיקי בזה, ואל תעזבי, זה כל המ שיש לך העירנות הזו לרגע, ואת שם! [ליצירה]
- [ליצירה] ואתה, נווד . . האם אתה לוקח את הלבנה? שמע לקולה, אולי בחשכה קשה לראות.. אבל מרגישים היטב, איך היא מלטפת בחשאי באור חיוור.. היא תמיד שם. אבל האם אתה, מוכן להביט? להיישיר פניך אליה- ולראות? [ליצירה]
- [ליצירה] * מן הכאב. [ליצירה]
- [ליצירה] ואך מעטים יכולים להקשיב לקול הזה, של האלוקים- הלוחש לנו, בכל דרך אפשרית מה נכון ומה לא.. מדבר אלינו, מקשיב לנו ,מנחם, משובב... לעיתים אנחנו פשוט מחפשים עקבות בלי להבין שזה הלילה שהופך את הכל, לכל כך מואר. ודווקא בחשכה, כשהעיניים עצומות פתאום האוזן שומעת, והלב מנגן. הקול הזה קורא לנו, ואולי - אולי אם נקשיב, לרשרוש הדק של העלים ואדוות הים.. אולי אז באמת, נבין שמעולם בעצם לא עזבנו. [ליצירה]
- [ליצירה] "אם אדם אוהב פרח, שבכל מליוני הכוכבים, יש רק אחד כמוהו, די לו להסתכל בכוכבים וכבר הוא מאושר. הוא אורמ לעצמו: הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום... אבל אם הכבשה תאכל את הפרח, הוא ירגיש כאילו,בבת אחת, כל הכוכבים כבו! ומה, זה לא חשוב?" [ליצירה]
- [ליצירה] כואב, נוגע. ההשלמה, הקבלה.. ההתפכחות. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הדרך היחידה לברוח מהצל בלי למות מריצה מאומצת, היא להיכנס לתוך צילו של עץ גדול, להתרכז במרכז. להיות אמיתית, זה מספיק כדי באמת, להיות שם, כמו שתיארת, אבל באמת, בלי לומר, מילה, ולפעמים.. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך- - התעלית מתמיד. נוגע כל כך נוגע, מרגישים הכל כל כך קרוב. או שאולי זו רק אני- ושוב אתה כותב, סיפורים של מישהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] מי שלא ידע בכי אמיתי לעולם אל יוכל לצחוק את הצחוק האמיתי, המאושר, המשחורר. גם בכאב יש אושר, תלוי איך להביט בו. הכל מאושר, אושר בא מבפנים, והוא בא גם בדמות הזו שחוזרת על עצמה, כי הנשמה היא תמיד אותה נשמה, וכל יום הוא חדש, אם תתני לו- האושר יכנס ויזרום באצבעותייך. לבכי כמו לאושר כמו לצחוק- אין סיבה. הוא פשוט בא, ואם הוא אמיתי- הוא גם יודע ללכת. .) תודה על היצירה. [ליצירה]
תגובות