אני פשוט כזו.
משתנה מתקופה לתקופה.
פעמים עובר בי פחד שאשאר כך כל ימי חיי
שבכל פרק זמן מסוים אתאהב במישהו אחר
אחליף את סגנון לבושי
ואחפש לי משמעויות ותענוגות שונים ומשונים.
ואז בדיוק ברגע שאחשוב
שהנה,
מצאתי עצמי.
אגלה כי אני בכלל שונה מאשר חשבתי
שאני מישהי אחרת.
ושוב-
אתאהב בחתיך השכונתי החדש
אחליף את סלון ההלבשה שלי
אעבור דירה
וארדוף אחר ריגושים ותכליתיות לא שלמות.
אשתנה עד ללא הכרה
אשכנע את עצמי ואת הסביבה
שזה חלק מתהליך ארוך ומייגע
של בניה עצמית
שבסוף עוד אגיע רחוק
אבל עמוק בלב כולם יודעים
(וגם אני)
שהיום ההוא רחוק מלהגיע
ועד אז אשאר-
נטע זר בתוכי.
תגובות