אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
חביב למדי
אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
אהבתי את הדרך בה בחרת. אין ספק שתגיעי למעיין, ותשתי את מימיו.
לפי מיטב הבנתי המעיין שתגיעי אליו, הוא המעיין שלך. איש לא יגיע אליו. כל אחד יידקר בקוצים שבדרך אל המעין שלו. הקוצים במסלול שבחרת חרטו בך את חותם אישיותך, והמסלול אל המעיין שלך, והקוצים שבו חשובים לא פחות מן המעיין שמצאת - שהוא והמסלול שניהם רק שלך. דרך צלחה
מסר.
[ליצירה]
בזכות הימים האלה, אנו יודעים לחוש את ההבדל ולהינות מאותם ימים שאנחנו קמים בלי שעון מעורר......
ימים של כיף. אז טוב לפעמים שיש גם ימים כאלה.
אהבתי מאוד את התאור והסגנון, וגם חייכתי.
[ליצירה]
לגרשון הולצמן שלום,
תודה שהארת את עיניי , על המוטיבציה לכתיבת שיר קשה כזה, ואם לבקורת הזו הוא נכתב, אני מצטרף אליך. אגב אני מציע לקרוא במוסף הארץ של יום שישי את הכתבה על עורך דין וינרוט: "הג'ינג'י מדבר". לא לכל דבריו אני מסכים ובודאי לא לכך שהוא מתפרנס מהגנה על אנשים שאותם הוא משמיץ בכתבה, אבל הטיענים על הערכים שהומרו ב-"עגל הזהב", ראויים למחשבה ואולי לעשייה. אילו חיינו במדבר והיה מנהיג ש-"שובר את הלוחות" ומחזיר אותנו לערכים, היה ניתן לשוב לדרך הישר, אבל אנו חיים בכפר גלובאלי שהפך את הכסף לערך עליון וכל השאר מתגמד ליד עוצמתו, וחזרה לערכים קשה שבעתיים.
שבת שלום ובתקווה לחזרה לצלם אנוש. מסר
[ליצירה]
כל מה שיש לי לומר, מאיר כבר כתב. אני אוסיף, שאת השיר הזה אני מצטרף לאוסף השירים שקטפתי מהאתר ושם אותו בראש האוסף.
ולמאיר אומַר:
כל הכבוד! בשביל לכתוב בקורת כזאת צריך להיות חכם (מחמאה).
בשביל לכתוב שיר כזה צריך להיות מוכשר (הערצה).
בשביל להוציא לאור צריך להיות "מַאלְיַן" (עובדה). אז אשריך שיש "צורה" ובתור תפרן, אתה מקבל את זה בחינם.
[ליצירה]
יפעת,
תקבלי את מה שאומר לך גם כמחמאה וגם כביקורת, כיוון שעם עבודה על היצירה הזאת זו עשויה להיות יצירה מעולה.
הסצנריו של מה שמצפה צד אחד ומה שיכול או מוכן לתת הצד השני הוא סצנריו מוכר ואין סוף למופעים שלו בין בני הזוג ותמיד ניתן למצוא בו פאן חדש. את בחרת בסינדרום המראה, הוא בהחלט ראוי והצגת אותו באופן מדויק. אבל זה עדיין נראה כמו תסריט ולא כמו שיר. חלוקת התפקידים של "הוא אמר...." "היא אמרה....." נראת כמו תסריט של סרט או מחזה.
אני מקוה שההערה הזאת תעזור לך, ותעודד אותך לחשוב על סגנון השיר מחדש מבלי לאבד את הרעיון.
תגובות