אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
חביב למדי
אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
תשובה לרדף השיג.
תודה על תגובתך. היא בהחלט מחמיאה, ונעים לקבל מחמאות, אבל השיר איננו הכללה. ישנן גם נשמות אחרות. ראה השיר "השחף" של תמי גבאי, הדואג לשחף שיקבל את אהבתה......
.
[ליצירה]
במלחמה על הצדק
איש לא יהיה צודק
כולם ימותו צודקים
כולם ימותו
כולם
כאשר יכרתו שלום
איש לא יהיה צודק
הצודקים ימותו
ורק הצדיקים יחיו
ורק הצדיקים
ורק
אלי, שמור עליי
מפני הצדוקים
ומפני הפרושים
שמור עליי
שמור
[ליצירה]
יש לך את זה.
יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה.
[ליצירה]
מעולה ומרשים
זו יצירה למופת שאין רבות כאלה באתר.
זו פואמה על העולם החצוי שבו אנו מנסים לשרוד שלמים כדי להישאר שפויים במציאות מטורפת..
מאידך גיסא להישאר שפויים מחייב להביט על מה שיש ואפשר להיות בו מאוזן, להבין שלהיות מאוזנים זה להיות קיימים ושזכינו בחיינו אף על פי שההסתברות שלנו להיוולד היתה נמוכה מלכתחילה. אני אמנם אינני כותב פואמות ברמה כזאת, אבל בשביל שתבין את הגישה שלי, אנא קרא את שני ה-"שירים" הקצרים האחרונים שכתבתי: "בר-מזל" ו-"נשמה".
ושוב ההשקפה שלי (אולי הנאיבית במקצת) אינה מורידה כהוא זה מערך הדברים שאתה חווה וכותב עליהם ברמה איכותית כל כך. תבורך ותמשיך לכתוב ואני אמשיך להגיב.
מסר חד וברור
[ליצירה]
תודה לאיה,
אני תמיד שמח לקרוא את הערותייך, שהן מעשירות את תובנתי בשירה. בהקשר הזה: ייתכן שכשיר ניתן לוותר על שתי השורות האלה, אלא שרציתי להדגיש את הנקודה, שאני לא יכולה להתקיים בלי להישען עליך, ואילו אתה תומך בי, אבל בלעדיי אתה חשוף ואפור. לכן אני חושב שהשורות האלה נחוצות להדגיש את ההיבט הזה. לכן אני חושב שאשאיר את זה כך. ושוב תודה |-:) מסר
תגובות