המילניום השלישי
קראתי לו שיעזור לי.
"מה הבעיה"
הוא שאל.
"תירשום"
אמרתי,
"אינני יודע לכתוב" הוא אמר,
תביא לי עכבר ומקלדת".
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] דיעה ושי, תודה שהארתם את עיניי. החומר הוא חוויה של צעידת בוקר. זוהי חוויה המהווה חומר גלם לשיר, אבל בשביל להיות שיר צריך לעבד את חומר הגלם ולתת לו נופח פואטי. הצדק אתכם וכך אעשה. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] אף על פי כן כתבת את זה ב-"מילים", שעוררו בי הרבה מחשבה. האם היית רואה דרך אחרת לעשות את זה בלי מילים? מילים אינן ריקות מתוכן אם הם באות מתוכנו, מעצמנו, מתי שהן ראויות לפתוח את עצמנו. שמעתי מילים של תודות בטכס האוסקר, "מילים, מילים, מילים", מילים שמחייבות את המעמד אבל רובן ריקות מתוכן. שמעתי מילה של "תודה" מפי מי שעזרתי לו לקום כשמעד. מילה אחת בודדת: "תודה". תודה על נתינה אינה ריקה מתוכן. ולך, תודה על שהארת את עיניי ושמת בפי את התגובה הזאת, ועוררת בי את ההרהור שאם נדע להבחין בתוכן שמאחורי המילים לא נהיה כסילים. [ליצירה]
- [ליצירה] הדילמה הזאת נמשכת כבר 58 שנים, 39 שנים יותר מדי. לפני 39 שנים הדבר היה בידינו והחמצנו, היתה לנו ההזדמנות לשקם במקום לקוממם. [ליצירה]
- [ליצירה] כשמך כן השיר, ציורי, פיוטי, ומלא אופטימיות. אשריך. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אכן זו העת וזו הדרך, ואמרת את זה בדרך הפיוטית ביותר שאפשר. על-אף העובדה שלכאורה יש כאן "מסר כפול" (כדברי השרף מקאצק) המסרים הכפולים הם המסרים הברורים ביותר כי בכולנו יש "מסר כפול" וזה מה שמייחד את אישיותנו. [לכן בחרתי את כינויי הספרותי "מסר כפול"] תודה על המסר הנפלא הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלמונית שלום. השיר שלך הוא נקסים. יש בו הרבה סתירות, כמו בחיים. אבל ניכר בו היטב מעבר לפאזא אחרת, פאזא של אתגר להתמודדות עם הסתירות, מפאזא של חיבוטי נעורים לפאזא של בגרות של קבלת המציאות מבלי לאבד את האהבה, שהיא סוד חיינו. כאשר מתבגרים, לומדים איך להתגבר על הסתירות ולהפיק מהם את מלוא התועלת של אהבת עצמך ואהבת הזולת. עלי והצליחי מסר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מילים ! זו שירה אמיתית ! מעל ומעבר לכל הכותבים באתר הזה. (ואני כולל את עצמי ביניהם.) רק הערה אחת שכבר הערתי לך: הנח לניקוד. הוא פשוט "עלג" ולא ברמה של השיר וחבל לקלקל. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה מדבר אליי. הוא לוקח אותי לחוויה שאני מכיר כל-כך טוב, והוא מתאר אותה בצורה פיוטית. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השיר, רק יש לי בעיה עם הקצב והזרימה. כמו כן לא הבנתי את הרעיון של הלמד בסוגריים [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, יפה מאד. בטאתי באופן פאוטי את מה שחש כל מי שכותב. לכתוב צריך לבד, מעבר לחומת ה-"אני".עצם הכתיבה היא משהו אישי, פנימי. רק לאחר שכתבת כשהיית אם עצמך אתה מאפשר להציץ פנימה. אם אחר-כך הקורא מבין, הוא יכול להסכים ולהזדהות , או לא להסכים אבל הוא לא יכול להתעלם. אינני יודע אם ה-"אישה" היא דמות פרטנית או מושג כולל, אבל אני מקוה שה-"אישה" מבינה, ואם גם היא כותבת היא חשה את אותה תחושה ומבינה. רק אז זה הופך לדו-שיח בין שתי נשמות עצמיות וקרובות. כמו שאמר יהודה עמיחי: "שנינו ביחד, וכל אחד לחוד" והמרחק בין השנים נשאר קצר כ-"מרחק בין שתי תקוות". מסר כפול (אבל ברור) [ליצירה]
תגובות