הִתְמַלְּאוּ הַיָּמִים בְּדָגֵי חֲרָבוֹת

 צָרְצָרִים עַל הָעִיר הַדְּמוּמָה לְעֵת עֶרֶב

  לֶחְיוֹ שֶׁל עָנָן מְלֵאָה וְנוֹשֶׁפֶת סוּפָה

הַשָּׁמַיִם צוֹפִים בְּעֵינַיִם כָּבוֹת

 עַל פְּסָגוֹת הֶהָרִים, שָׁם הִלְבִּין כּוֹבַע גֶּרֶב

  קָרַחַת הָעִיר שִׁחְרְרָה אֲנָחָה עֲיֵפָה

עַל חוּטֵי הַחַשְׁמַל, מִן הַבֹּקֶר רָבוֹת

 צִפּוֹרִים עַל מָקוֹם לַעֲמֹד בּוֹ לְהֶרֶף

  עִם שַׁחַר תִּנְדֹּד עִמָּהֶן יַלְדָּתִי הַיָּפָה

אֶת דִּמְעוֹת הַנָּהָר יְנַגְּבוּ עֲרָבוֹת

 האֵלֵךְ אַחֲרֶיהָ בַּמַּיִם גַּם חֵרֶף?

  בְּאַלּוֹת יְגָרְשֵׁנִי הַשַּׁחַר לִתְפֹּשׂ אֶת כְּתֵפָהּ.