רוצה למצוא נתיב
למילים הגבוהות יותר
לחזיונות מוארים, רוטטים
לפלס את דרכי
אל שערי דמעות -
שכך מובטחני -
לעולם
אינם ננעלים
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תת הכרה - המשפט לא שלי, הוא שבוץ מקוהלת !!! [ליצירה]
- [ליצירה] עושה רושם שזה נכתב בחיפזון. ולא כל כך נערך אח"כ... לא? [ליצירה]
- [ליצירה] הטקסט שלך לא ממש מתאים למשקל של השיר המקורי. ובכל אופן, מה אתה רוצה להגיד? אל מי אתה בא בטענה? ומה זה "רק אנו נציב עוד גבולות"? נציב גבולות למה? לדרך הזאת? להתיישבות? למה? [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. נראה לי שהבנתי. החידלון. כמו ה"לא-כלום" שכילה את פנטזיה. זה מפחיד. כאילו אנחנו צריכים להאחז ב"יש" הזה כי אנחנו מפחדים מהאין, מהלא-להיות, מחידלון. אבל נמשכים אליו באותה מידה, אולי בגלל הפחד. - הוא הרי נמצא ב"טבורו של היש". אי אפשר לברוח... [ליצירה]
- [ליצירה] אליעזר - עצה קטנה - אתה חייב ללמוד לקצר! לנפות את החומרים שלך בנפה אחר נפה, עד שהמשובח ביותר ישאר. איכות - לא כמות... [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, אם המות של הבעל לא קשור לאישה, אז למה "ומת *בה*"? הפירוש של אביב וסתיו דוקא נתן לשיר יותר עומק, אם כי לא אהבתי את המסר שעלה מהשיר לפיו. [ליצירה]
- [ליצירה] אהם... אהבתי את הקצב [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להסתכל כך על החיים! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים ויפה. אבל ההסתכלות הזאת על אפביות האדם צריכה להיות מאוזנת בצד השני של התמונה - האינסופיות שלנו עצמנו, של נפשינו האלוקית, חלק אלוק ממעל ממש, בלי דהיה ודעיכה לנצח... [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב חזק. מאוד. [ליצירה]
תגובות