רוצה למצוא נתיב
למילים הגבוהות יותר
לחזיונות מוארים, רוטטים
לפלס את דרכי
אל שערי דמעות -
שכך מובטחני -
לעולם
אינם ננעלים
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הדס, ביצירותייך את שבה ומקוננת על עולם שאבד. בעצם, כל יצירותייך הם קינה אחת גדולה. כאילו את חשה על בשרך את אובדן התום, הטבעיות, החיוניות, הפשטות - כאילו היה עולם כלשהו שבו הכל היה אמיתי יותר, שורשי יותר, ואנחנו עכשיו כמו חסלט - גדלים על מצע מנותק. וזה מאוד מסקרן אותי הדס - מניין לנערה בת 17 שנולדה, בעצם, לתוך "עולם הבטון והפלדה", תחושת אובדן חריפה שכזאת? על מה את בעצם מתאבלת כל כך? או שאולי אין זה אבל אלא כמיהה, לאיזו אותנטיות שמעולם לא חווית, ולכן את מציירת אותה לעצמך ככזו שהתקיימה בעולמות אגדיים ואיננה עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הניחוח העולה מן הסיפור. ילדות. נוסטלגיה. הדס - זו כן סיפורת. לא חייבים עלילה, גם תיאורי מצב ותמונות-חיים הן סיפורת. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לאודיה. מאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את סגנון הכתיבה. תיאורים טובים. רק קצת צרם לי האשכולות ש "פג תוקפן" - ביטוי שמתנגש עם שאר האוירה בשיר. אני לא בטוחה שהבנתי בבית השני מה השועל מסמל, צריכה לחשוב על זה. שיר יפה. תמשיך. מועדים לשמחה. כנפי שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] על אמת ועל מסיכות הממ.. מאיר יקר, אף אחד לא יכול לקחת ממך את ה"אמת שלך", וגם לא למתוח עליה ביקורת או אפילו להביע לגביה דיעה, שכן, כפי שאמרת, היא חלק מהקיום הייחודי והחד פעמי שלך, שאף אחד לא יוכל אף פעם "להבין" (או להרגיש או לחוות) באמת. נכון. אבל זה לא מה ש"ציידת חלומות" (ליאת חומסקי?) ניסתה לעשות. היא התייחס לא לאמת שלך ואפילו לא לדרך בה אתה אומר אותה, אלא, למיטב הבנתי - לבמה. כלומר, לעובדה שבחרת להביע את האמת-חסרת-המסיכות הזאת באתר שעוסק בכתיבה יצירתית, ותחת הסווג "שירה". העניין הוא, ששירה זו אומנות. והאומנות דרכה במסיכות. אך המסיכות שהיצירה האומנותית משתמשת בהן, מטרתן בעצם להרשות לנו להסיר את המסיכות האחרות שלנו, שנוצרו משחיקה ומ"עייפות החומר" או מהצורך להגן על עצמנו -- ולגעת בנו בדרך אחרת, מזוית לא צפויה, ולהותיר בנו חותם אמיתי. המילים וצורת ההבעה שאתה השתמשת בהן ב"שניה" הן שגרתיות וסתמיות, ולא מצליחות לעקוף את מחסומי הציניות והעייפות ובאמת לגעת. יש מבין? (אני מקווה שאפשר להמשיך ולפתח כאן דיון ענייני, ושלא תמצא לנכון לתקוף אותי כאן כי מטרתי אינה לתקוף אותך...) יום טוב, כנפי שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] פששש... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם! נ.ב. שי, אני "את", לא "אתה"... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לעדי על ההקפצה. זה שיר מצויין. (ואני לא מסכימה לגבי השלוש נקודות. הן יוצרות אפקט יותר בוכה ומתאבל מאשר אמירה נוקבת [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... מאיר פרידמן דובר רוסית? מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... לא יודעת. אולי בגלל הניגוד בין הבונקר בלב האדמה לבין החלונות, עוד לפני שהם "ראוה". [ליצירה]
תגובות