[ליצירה]
אני לא יודעת אם הבנתי את כל הקטע, אבל המשל על האוטובוס מצא חן בעיני. זה כמו המשל על המעלית - למלך אחד היתה בת יחידה (איך שהוא תמיד למלכים בספורים יש רק ילד אחד, נכון?) והוא לא ידע למי ראוי להשיא אותה. החליט המלך לערוך מבחן מהסוג הזה: הורה לבנות מגדל בן אלף קומות, ומי שיצליח להגיע לקומה האלף - יזכה להתחתן עם הנסיכה. טוב, לא נלאה אותכם, הרבה מאוד אנשים ניסו ניסו,הגיעו מ-ק-ס-י-מ-ו-ם לקומה ה-200 התייאשו וירדו. (....)לבסוף כששאלו את בר המזל איך עשה את זה, ענה - עליתי בשארית כוחותי לקומה ה-201, ושם היתה מעלית...
ה' עוזר למי שעוזר לעצמו!
[ליצירה]
תודה על התגובות! ניצן - לא רציתי ללכת מסביב, רציתי למסור הרגשה מדוייקת. אבל השומן הוא ממילא לא האישו, אלא התיעוב העצמי וההרגשה ש"אין לי זכות לתפוס מקום". anyway תודה.
[ליצירה]
האמת היא שהיתה המון נאיביות בסיסמא הזאת ובפניה אל "הלב היהודי". על אותו בסיס אפשר לפתוח כח עיתון יומי ולהדביק לידיעות כותרות: "יהודי לא שודד מיהודי", "יהודי לא דוקר יהודי", יהודי לר רוצח יהודי", יהודי לא אונס יהודי(ה)" וכן הלאה.
[ליצירה]
יוסף שמח - אין צורך בעשיה. זה מה שהשיר מבטא בעצם - את השלמות של ה"להיות". שלימות שהיא חלק מהזרימה האינסופית שמחברת את כולנו, חלק מאלוקים
(נ.ב. אני ראיתי ישר את המילים "אל הים" כ"אלוקים", ובהחלה לא הבנתי איפה החולם החסר באמצע...)
מזל טוב לכם! המון אושר! בניין עדי עד!
תגובות