זו תחילתה של שעת בין ערביים.

אין שקיעה באופק. אני יודע

לא יהיו עוד שקיעות.

לפתע נהייתי מודע. פחדתי.

חששתי שהרגש יתקוף

אך רק רוח קלה בידרה

שערות גופי, לחשה

"כשהשקיעות נסוגות מצטברים עננים"

ונתתי למָטָר לרדת.