בע"ה.

הכתבים

עושים לי את הסתיו

כל כך אפרורי ונוגה

נוגה

הלוואי והייתי בוכה

מפכֶּה ומהפך במשפך את המלט

שמלא את מוחי

מבוטן ומוקשה

הלוואי והייתי בוכה

ומתיך הקשיחות הנחושה

החובקת אותי

הלוואי ומבכי היה נחנק קולי

ולבי

יפמפם כפרפר הזועק לחופשי

הלוואי ובפרץ הייתי נותן את עיני

כמו מפל מילותיי

המשתפך

הלוואי והיו נעשות לתפילות

מילים ערלות

ותקוות מופנמות

בלילות

והלוואי ושירי היו יללות

מעוררות לב נכמר ואוהב

במרומים.