עֶרֶב יָרַד עַל עִיר
חָרוּשַׁת רְחוֹבוֹת
מְצֻלֶּקֶת בַּתִּים
מֻכַּת רַמְזוֹרִים
גוֹנַחַת בִּילָלוֹת צוֹפָרִים
שׁוֹאֶפֶת עָשָׁן לְרֵיאוֹתֶיהָ,
וּפוֹלֶטֶת תִּמְרוֹת שֶׁל אֲבָק.
נֶאֱנֶקֶּת שְׂרוּעָה עַל הָחוֹף
קְשַׁת-יוֹם וּמוּתֶשֶּׁת
קוֹרֶצֶת לַנְּעָרִים בְּאוֹרוֹתֶיהָ
מְיָחֶלֶת שֶׁיָּטְרִידוּהָ, יְפָתוּהָ.
בּאִישׁוֹן לַיְלָה אֲנִי מִתְמַסֵּר לָהּ
בְּחוּצוֹתֶיהָ מְשׁוֹטֵט סַהֲרוּרִי
מַקְשִׁיב לְהָלְמוּת צְעָדֶיהָ
סוֹפֵר פְּעִימוֹת לְבָבִי.
תגובות