עֶרֶב יָרַד עַל עִיר
חָרוּשַׁת  רְחוֹבוֹת
 מְצֻלֶּקֶת בַּתִּים
מֻכַּת רַמְזוֹרִים
גוֹנַחַת בִּילָלוֹת צוֹפָרִים
שׁוֹאֶפֶת עָשָׁן לְרֵיאוֹתֶיהָ,
וּפוֹלֶטֶת  תִּמְרוֹת שֶׁל אֲבָק.
נֶאֱנֶקֶּת שְׂרוּעָה עַל הָחוֹף
קְשַׁת-יוֹם וּמוּתֶשֶּׁת
קוֹרֶצֶת לַנְּעָרִים בְּאוֹרוֹתֶיהָ
מְיָחֶלֶת  שֶׁיָּטְרִידוּהָ, יְפָתוּהָ.
 
בּאִישׁוֹן לַיְלָה אֲנִי מִתְמַסֵּר לָהּ
בְּחוּצוֹתֶיהָ מְשׁוֹטֵט סַהֲרוּרִי
מַקְשִׁיב לְהָלְמוּת צְעָדֶיהָ
סוֹפֵר פְּעִימוֹת לְבָבִי.