מלכת הפרחים
תיסתר מעין
בין אורן לסלע
כשם שהאהבה
מלכת הרגש
תיסתר מעין זר
עד תגיע השעה.
עת תשזפה השמש
באהבה רבה
תפשוק עלי כותרתה
לנשיקה הראשונה
ולאור המתקרב
לחוש ולגעת
בלבה הטהור.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הוא הלך למען מטרה נעלה ועלה ועלה מרגש [ליצירה]
- [ליצירה] בני אדם פשוטים, לפני המבול הגורף [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ומעלה מחשבות, שיר הגורם לקורא לחשוב ולהשלים התמונה בתוכו [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יא נפקא! [ליצירה]
- [ליצירה] אות חיים ממעל עץ השדה מותיר חותם מזכרת מן האדם [ליצירה]
- [ליצירה] --- כל אלו שישמו מזור למען ייטב לך בחייך אז יפוג המר ותחייכי לעולם ועד :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- מליצי ואופטימי אהבתי את התקווה שעברה כחוט השני ואת סוד שיח גליו ששחה על אדוות אודותיו :-) [ליצירה]
- [ליצירה] גלוי, בהיר ונוגע [ליצירה]
- [ליצירה] --- ההשראות הפורצות החוצה בצורת שיר נהדר [ליצירה]
תגובות